בית הכנסת של אום אל עומדאן

סוג: בית כנסת נושא: היסטוריה, דת, ארכיאולוגיה מחיר: ללא עלות עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מזג האוויר באזור: 7

תקציר:

שרידי כפר קטן ובמרכזו בית כנסת. אחד מכעשרה בתי כנסת עתיקים שנתגלו עד כה בארץ ישראל, וידוע שפעלו בימי בית המקדש השני. אולי זוהי מודיעין ההיסטורית.

איך מגיעים:

דרך החשמונאים שבעיר מודיעין, מתחילה בפארק ענבה שליד תחנת הרכבת שבמרכז העיר ומסתיימת בצומת מבוא חורון שעל כביש 3 המוביל ללטרון.

ניסע בה ממרכז העיר דרומה עד להצטלבות עם דרך יצחק רבין (כביש 431). כאן נאפס את מד האוץ של הרכב וניסע בדיוק 1.250 מטר.

מצד שמאל נראה שטח מגודר. נמשיך מעט הלאה ונעשה פרסה בצומת דרך מנחם בגין, ואח"כ נחנה בזהירות בצד הכביש וניגש אל האתר.

מידע כללי:

מודיעין הייתה מקום מושבת של משפחת החשמונאים.

מתתיהו הכהן הגדול ובניו הרימו את נס המרד נגד הכובש היווני שביקש לעקור את הדת היהודית.

בסדרת קרבות מרשימה הצליחו הבנים לנצחו והשיבו את העבודה לבית המקדש, ועל זאת אנו חוגגים את חג החנוכה.

מקומה של מודיעין ההיסטורית (מודעיתא בלשון הגמרא, ואולי מקומו של רבי אלעזר המודעי) אינו ידוע במדוייק, אך מיקומה הכללי הוא באיזור הגבעות שסביב יער בן שמן והעיר מודיעין של ימינו.

עד כה מקובל היה לזהות את מודיעין עם הכפר הערבי "אל-מידיה" השוכן ממזרח לכביש 443 באיזור מה שמכונה (בטעות) "קברות המכבים". הארכיאולוגים שולמית וקסלר-און ואלכסנדר און שחפרו את אל-עומדאן סוברים כי ניתן בהחלט לזהותו עם הישוב מודיעין.

אם כך ואם כך, הרי שהביקור באום אל-עומדאן ראוי ומרתק.

מה נחשף במקום עד כה? שרידי כפר יהודי בשטח של למעלה מ20 דונם, שנוסד במאה השלישית שלפני הספירה, והמשיך להתקיים ברציפות במהלך כל תקופת הבית השני, עד לימי מרד בר כוכבא, אז חרב וננטש. במקום נמצאה סימטה ארוכה ועל ידה בית כנסת ומקווה טהרה. קיומם של אלו והימצאותם של כלי אבן מאפשר את זיהויו של היישוב כיהודי. בין הממצאים נתגלו חותם אבן ועליו כתובת בשפה הארמית, מטבעות שנטבעו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. סביב הכפר נמצאות מערות קבורה רבות (חלקן מכוסות כעת), שעל פי אופן חציבתן ניתן להגדירן כיהודיות.

הצעת החוקרים לזהות את היישוב שנחשף באום אל עומדאן עם מודיעין החשמונאית נובעת בראש וראשונה מהממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו באתר, והתאמתם למקורות הכתובים אודות אופיו ומיקומו של הכפר מודיעין. מיקומו של האתר הוא בין ההר לשפלה, בקירבת הדרך הרומית שעלתה מלוד דרך ברפיליה, בידו לירושלים. ומיקומו ביחס לסביבתו התואמת את מפת מידבה. סביב אום אל עומדאן ניתן לזהות את היישובים הנזכרים במפה והם: ירושלים, אמאוס (ניקופוליס - פארק קנדה של ימינו), לוד – דיוספוליס, בית חורון, כפר רות, חדיתא, וענבה (מודיעין של ימינו).

שם האתר, אום אל עומדאן (=אם העמודים) יכול להיות מוסבר כשיכול אותיות של השם מודיעין.

פירוט:

השטח מגודר ונעול. אך בכוונת עירית מודיעין להקים במקום פארק ארכיאולוגי שיכלול את בית הכנסת וסביבתו, וכן את בית הבד המפואר שנעקר ממקומו, והושב לימים אל חצר הישיבה התיכונית השוכנת בשכונת בוכמן הסמוכה.

אם ניצמד אל הגדר הצפונית נוכל לזהות את בית הכנסת ע"פ שורות העמודים שבשני צידיו, ואת מקוה הטהרה הנמצא משמאלו. בית כנסת זה נבנה בתקופה החשמונאית על גבי אולם הלניסטי קדום יותר.

סמוך לגדר הדרומית ומעבר לה נראה את הקיר התוחם את הסימטה, ומדרום-מזרח לה שורת בתים ובורות מים. במזרח האתר במרחק של כמאתיים מטרים נתגלו שרידי בית מרחץ אולם לא ניתן לראותם כעת.

עוד נתגלו באתר מערכות קבורה רבות בשלשה מקבצים. שלש מערות מדרום לאתר, שלש מצפונו, וששה מעבר לכביש. על פי הסיכום עם משרד הדתות, תועדו חצרות הקבורה המובילות אל המערות ואחר כך כוסו בעפר.

פרטי מערכות הקבורה שנמצאו במקום

בית הכנסת שנחשף מתוארך לימי הבית השני, הוא טרפזי מעט וגודלו כ 11X6.7 מטר. הוא בעל כניסה מזרחית, וספסלי אבן הקיפו אותו משלשת צידיו. במרכזו נמצאו שרידי בימה מרובעת. וכן מטבעות חשמונאים וכמה שקדמו לתקופתם. בתקופת הורדוס הורחב בית הכנסת לכיון מזרח וספק אם שימש ליעודו המקורי.

שרידי טיח צבעוני שנתגלו על ריצפת בית הכנסת מעידים כי קירותיו היו מכוסים בטיח בגווני אדום, כתום ולבן. סימני שריפה וממצאי קרמיקה ומטבעות שנתגלו במקום, מעידים כי בית הכנסת נשרף בתחילת המאה השניה על ידי הרומאים. מבנה זה דומה מבחינת הבנייה והתכנון לבתי הכנסת שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בגמלא, במצדה ובהרודיון. שאף הם מתוארכים לאותה תקופה.

בתי כנסת נוספים שנתגלו מאותה תקופה הם:
קיסריה
קרית ספר
מגדל
עיר דוד (נתגלתה רק "כתובת תיאודוטוס" שמוצגת כיום במוזיאון ישראל).
 
בסמוך לבית הכנסת נחשפה חצר גדולה ובה שתי יציאות אשר הובילו למערכת מסתור המתוארכת למאה השניה לספירה.
עוד נתגלו במקום חותמות אבן ועליהם עיטורים שונים וכן שבר כלי שעליו הכיתוב "חמעה" (=חומץ) שמעיד על התוצרת החקלאית של תושבי הכפר.
 
שרידי ההרס והשריפה מתוארכים למאה הראשונה לספירה. בשכבת רצפה שהונחה לאחר ההרס, נמצא מטבע של נירון קיסר, מה שמאפשר לתארכו למאה השניה והשלישית לספירה. המטבע המאוחר ביותר שנמצא באתר הוא משנה ב' למרד בר כוכבא.
34.997831.8824