הקבר הרומי ביפעת

סוג: קבר, אתר היסטורי נושא: היסטוריה, יישוב קדום מחיר: ללא עלות עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון והעמקים
מזג האוויר באזור: 8

תקציר:

מוזוליאום רומי בקיבוץ יפעת.

איך מגיעים:

קיבוץ יפעת שוכן על כביש 73 (יוצא מכביש 75 בצומת נהלל ומסתיים בצומת תל עדשים) למרגלותיה הדרומיים של מגדל העמק.

מהכביש הראשי נפנה אל הקיבוץ, נחלוף על פני עמדת השמירה ונפנה שמאלה אל הכביש ההיקפי, ניסע בו ולאחר כ 300 מטרים נחנה ונצא אל רחבת הקבר שמצד ימין.

הקבר מגודר והכניסה אליו היא מצפון. ניתן לרדת אל תוכו באמצעות סולם שמוצב בתוכו.

בצידו הצפון מערבי (מחוץ לרחבה המגודרת) מתחת לעץ, מונח סרקופג גדול מכוסה, עשוי מאבן מקומית.

מידע כללי:

בתקופה הרומית (תקופת המשנה) הלכה דרך בין הישוב לגיו הסמוך למגידו (במשנה במסכת קידושין הוא מוזכר בשם "כפר עותנאי", וכיום נחל קיני הסמוך לצומת מגידו) לעיר המחוז ציפורי. דרך זו ארכה כ 16 מילין.

באמצע הדרך שכן הישוב גבת. ישוב זה מוזכר בכמה מקומות, אך המפורסם שבהם הוא בתלמוד הבבלי (יבמות דף סב): "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים (קהלת פרק יא) ר"ע אומר: למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא' בבקר זרע את זרעך וגו'. אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא, כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן אסכרה".

הנה כי כן, זהו הגבול הצפוני של המרחב בו חיו תלמידי רבי עקיבא שמתו בימי ספירת העומר, ועל מותם אנו מתאבלים עד ימינו אלה.

בתקופה המוסלמית שכן במקום הישוב ג'בתא.

בשנת תרפ"ב הוקם על חורבות כפר זה קיבוץ גבת, על שום מעשה שהיה.

בתום מלחמת העולם הראשונה שבה פולין וקיבלה את עצמאותה. אך עצמאות זו הייתה שברירית, וממשלתה חששה כל העת מחתרונות קומוניסטית שתגרום לסיפוח האזור המזרחי ובכללו העיר פינסק בחזרה למדינת רוסיה הסמוכה.

בתקופה זו שרר רעב כבד בכל האזור, ויהודים שהיגרו מפינסק לאמריקה נהגו לשלוח כספי תמיכה לאחיהם שנותרו בפולין.

בתאריך ה' בניסן תרע'ט (24.3.1919) התקבצו כמה עשרות מיהודי פינסק בבית העם היהודי לדיון אודות חלוקת הכסף, עד מהרה נמצא מלשין שסיפר לשלטונות כי התכנסות זו הינה חתרנית, הצבא הפולני בא למקום ועצר 35 יהודים שהוצאו להורג על יד קיר של מנזר, רק אחד מהם הצליח למלט את נפשו.

ארוע זה גרם לסערות רוחות קשה בקרב יהודי העולם ולעליית יחידים וקבוצות מיהודי פינסק ארצה.

בחורף שנת תרפ'ב (8.1.1922) נפגשו כמה מהעולים במחנה עליה שבחיפה והחליטו להקים קיבוץ על שם הנרצחים.

לאחר כמעט ארבע שנים (תרפ'ו-1826) עלו ראשוני הקיבוץ על חורבות הישוב ג'בתא והקימו את קיבוץ גבת. קיבוץ ששמו המלא הוא "גבת-על שם קדושי פינסק".

קיבוץ יפעת נוסד בשנת תשי'ד (1954) ע"י יוצאי קיבוץ גבת על רקע הפילוג בתנועה הקיבוצית. תחילה נקרא בשם "איחוד השרון-גבת" ולאחר מכן יפעת ע"ש הישוב הסמוך יפיע, שמוזכר בספר יהושע (פרק יט) כעיר בגבול נחלת שבט זבולון "וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ".

פירוט:

הקבר הרומי נחשף בתחילת שנות השישים, בעת חפירה להקמת מגרש ספורט.

במקום מבנה מקומר בנוי אבני גזית ובו שני חדרים, ממדי החדר הגדול הם כ 3X6 מטרים וגובהו כ 3 מטרים. הוא עומד על הסלע הטבעית וכיוונו דרום-צפון. לפניו חצר שממנה נכנסו לאולם דרך פתח קטן בצלעו המזרחית, פתח שנסגר ע"י אבן גולל המוסטת על גבי מסילה. הכניסה לחדר זה באמצעות ירידה בסולם אל החצר וממנה לאולם.

מדרום לאולם זה ישנו חדר נוסף, קטן, שקמרונו נותר אך בחלקו. בחדר זה ישנו דרגש להצבת ארון המת. מסמרים שנמצאו במקום מעידים כי הארון היה עשוי עץ.

ממצאים שנמצאו במקום מעידים כי זמנו של הקבר הוא המאה השניה לספירה, תקופת המשנה.

35.220232.6766