תל יקנעם

סוג: אתר היסטורי נושא: נוף, תל, תצפית מחיר: ללא עלות עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל נבדק לאחרונה: 1/2/2015
מזג האוויר באזור: 9

תקציר:

תל יקנעם הינו היסטורי בו נראה נוף נהדר, חפירות ארכיאולוגיות לימודית ומתקנים חינוכיים לכל המשפחה.

איך מגיעים:

איך נגיע לתל יקנעם? נגיע לכביש 70 צומת הכניסה הראשית ליקנעם עילית. ניכנס לעיר וניסע ברחוב התמר 0.5 ק"מ ושם נפנה שמאלה לרחוב הפעמונית בו ניסע עד סופו. הדרך הופכת לשביל כורכר והיא עוקפת את מגרש כדורגל של בית ספר שכונתי, עד שמגיעה לרחבת חניה גדולה.

אם באנו בתחבורה ציבורית. נרד בתחנה הראשונה שברחוב התמר, נלך מעט מזרחה ונעלה שמאלה באחד השבילים, בגינה שמחברת אותו עם רחוב הפעמונית.

המרחק מרחבת החניה של ראש התל הוא כמאה מטרים. המסלול סביב התל אורכו כשלש מאות מטרים, ההליכה בו נוחה ואפשרית גם לעגלות ילדים.

מידע כללי:

תל יקנעם שוכן במוצא ואדי מילח, דרכו עברה הזרוע הצפונית של דרך הים (הדרומית עברה דרך נחל עירון עד למגידו), התל שלט על מוצא הנחל והמעבר בדרך.

יקנעם מוזכרת ברשימת 31 המלכים שכבש יהושע "מלך יקנעם לכרמל" (יהושע פרק יב), אח"כ נפלה בנחלת שבט זבולון (שם פרק יט) והוקצתה לשבט לוי (שם פרק כא).

השליטה על יקנעם ומגידו היוותה שליטה מוחלטת על התנועה מארץ ישראל צפונה. היא נחרבה בידי תגלת פלאסר השלישי בזמן כיבוש ממלכת ישראל והגליית עשרת השבטים, אך הוקמה מחדש בתקופה הפרסית (תחילת ימי הבית השני) עד שנחרבה שוב בתקופה הממלוכית (תקופת הגאונים).

בתקופה הצלבנית הוקמה מחדש בשם "קיימונט", הצלבנים החליטו שבהר שמדרום (כיום תל קירה) הרג למך את קין סבו, אחרי שגורש מלפני ה' על הריגת אחיו הבל, וכינו אותו מונט קיין (הר קין).

דאהר אל עמר מושל הגליל בנה על ראשה מצודה ושרידיה קיימים כיום.

בשנת תרצ"ה (1935) הוקמה לרגליה המושבה יקנעם, ובשנת תש"י (1950) הוקמה מעליה מעברת יקנעם. בשנת תשכ"ו (1966) הופרדו לישוב ומושבה, ובשנת תשס"ו (2006) הוכרזה יקנעם עילית לעיר.

שנים רבות היה סמלה של יקנעם עילית מפעל סולתם שיצר נשק ותחמושת, אך הוא נסגר עקב הצטמצמות הביקושים והחל לייצר/לייבא סירים וכלי בית. אזור התעשיה שממערב לעיר מאכלס מפעלים ידועים ותעשיה מתוחכמת. 

פירוט:

מרחבת החניה של תל יקנעם נעלה לראש התל, בשביל שלאורכו הסברים על כל התקופות בהן היה התל מיושב.

בראש התל ישנו שביל שסובב אותו, ולאורכו מוצבות תחנות שונות. אנו נצעד בו עם כיון השעון.

נפנה שמאלה, ונגיע למבנה הבולט הראשון. זוהי כנסיה שראשיתה בתקופה הביזנטית ואחריתה בתקופה הצלבנית, אך הממלוכים הפכו אותה למבנה מגורים.

זה המקום לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעקר עבודה זרה מארצנו", ואחר כך: "כשם שעקרת אותה מהמקום הזה, כן תעקור אותה מכל המקומות, והשב לב עובדיהם לעובדך". על פי הגמרא (ברכות דף סב) ופסיקת שולחן ערוך (אורח חיים סימן רכד).

משם עולה השביל וחולף ליד אתר שהחפירות בו נמשכות בימים אלו, ניתן לראות קצהו של קיר שמסותת בסיתות שוליים (דוגמת אבני הכותל המערבי) זהו מבנה מהתקופה הרומית. ואח"כ נגיע לנקודת תצפית ראשונה. כאן במקום הזה מודגם (באמעות משחק בעל 12 קוביות) חשיבותה של יקנעם בהיותה עומדת על צומת דרכים מרכזית, שמקשרת בין דרך הים וארצות הצפון. דרך שהלכה בואדי מילק והתחברה כאן למרגלות התל ברשת דרכים שהלכו מהכרמל את עמק בית שאן ומשם הלאה, וכן לכיון צור וצפונה.

נמשיך הלאה ונחלוף על פני חומת סוגרים (חומה שבנויה מקיר כפול שבתוכו מבני מגורים) ונגיע לתצפית השניה. כאן נוכל לראות את הטקסט "נשמור על העבר למען העתיד, בו פוגשת מורשת קדמה", מוטבע על הקיר בכמה וכמה שפות עתיקות.

עמדה זו ניצבת מש על צומת יקנעם של ימינו ומאפשרת להבין את חשיבות המקום.

מעליה ישנה עמדה נוספת בה מוסבר (באמצעות דגם תל ועליו עיר) מהי העיר הקדומה ואיך הייתה בנויה.

תל יקנעם

מכאן פונה השביל ימינה לכיון ממנו באנו והוא מגיע לעמדה האחרונה, זו עמדה כפולה. באחת מוסבר הנושא הארכיאולוגי. במקום יש דגם של ריבוע חפירה דרכו נראות השכבות השונות.

בשניה מוסבר ענין החלוקה לשבטים, סמלם והאבנים שלהם בחושן האפוד. שהרי יקנעם הייתה אחת מערי הלויים.

מכאן נמשיך מעט ונגיע לנקודת ההתחלה.

 

תל יקנעם

35.108832.6633