אחוזת נפתלי וקרני חיטין

סוג: מעגלי נושא: נוף, היסטוריה, פריחה, יישוב קדום תחבורה: תחבורה ציבורית מחיר: ללא עלות רמת קושי: קליל משך: קצר זמן: בכל שעות היום אורך: 2 ק"מ עונה: סתיו, חורף, אביב מים: אין מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון והעמקים
מזג האוויר באזור: 8

תקציר:

סיור בתוך לועו הכבוי של הר געש, תצפיות, פריחה והיסטוריה.

איך מגיעים:

אם באנו מטבריה, ניסע בכביש 77 לכון צומת גולני. בק"מ 73.8 נפנה ימינה לאזור התעשיה "קדמת גליל" ומיד שוב ימינה לדרך עפר מסומ"שת בכחול.

אם באנו מכון צומת גולני ניסע בכביש 77 עד צומת פוריה נפנה ימינה לכביש 768 ניסע מעט ונעשה פרסה. נשוב לכביש 77 וניסע עד ק"מ 73.8.

נפנה ימינה לאזור התעשיה "קדמת גליל" ומיד שוב ימינה לדרך עפר מסומ"שת בכחול.

הדרך הולכת צפונה ואחרי כ 800 מטרים פונה שמאלה. מימין קבוצת עצים ובמרכזה הריסות מבנים, זוהי "אחוזת נפתלי".

נמשיך עם הדרך עד שנגיע לתחתית קרני חיטין. מכאן והלאה הופכת הדרך לשחור והיא מגיעה לנבי שועייב או לקיבוץ לביא. אם באנו ברכב, כאן נחנה אותו.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נעלה ימינה, נחלוף על פני אנדרטה שהקימה במקום כת נוצרית לציון ארוע שהם מאמינים כי התרחש במקום זה, ונעלה במדרגות. נחלוף דרך שער בקר ונעלה עד ראש ההר.

בראש ההר נרד אל מרכזו, נשמור על הימין ונמשיך עד לגבעה הימנית שמולנו, היא הלוע המזרחי.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נשוב בדרך העפר בה הגענו. לכשנרד מדרך העפר, לא נוכל לפנות שמאלה לכביש 77, ניאלץ לנסוע לאזור התעשיה ושם לעשות פרסה ולשוב לכוון צומת גולני, או שנפנה אחרי הגשר ימינה וימינה ונצא לכוון טבריה.

אם ברצוננו לצעוד מכאן ברגל לקיבוץ לביא, נוכל להמשיך בדרך היוצאת ממרכז ההר מערבה עד שנגיע לקיבוץ, הדרך פשוטה וברורה.

מידע כללי:

 

קרני חיטין הוא הר געש כבוי, גובהו המירבי 326 מטר מעל פני הים. בראש ההר סביב הלוע ישנן שלש פסגות. בדרום - זו הנצפית מכביש 77, בצפון מזרח ובצפון מערב.

קרני חיטין נקרא כך ע"ש מראהו הדומה להר בן שני קרנים.

המקום התפרסם ע"ש הקרב המכריע שניהלו במקום זה צבאותיו של המצביע המוסלמי -איובי צאלח א-דין כנגד הצלבנים אנשי ממלכת ירושלים שבאו הנה במסע הצלב הראשון. קרב שבו הכריעו המוסלמים את הנוצרים וכבשו את ארץ ישראל.

היה זה בקיץ שנת ד'תתמ"ז (1187), הצלבנים הגיעו הנה מציפורי והמוסלמים מכוון צמח.

יתרונם של המוסלמים היה רב. הן באשר למקורות המים שעמדו לרשותם, הן באשר להיותם קלי רגלים. הצלבנים לעומתם הגיעו בתוואי יבש ממעיינות ולבושים במגנים כבדים המסרבלים את התנועה, אי לכך יש הטוענים כי הקרב הוכרע למעשה עוד טרם שהחל.

בסופו של הקרב הושמד כמעט כל הצבא הצלבני, ראשיו נשבו ונמכרו בדמשק לעבדים, וממלכת הצלבנים הלכה והתכווצה עד שלאחר כ 100 שנים גורשו מהארץ אחרוני אנשיה.

קרב קרני חיטין וסילוק הצלבנים מהווה עד היום השראה למוסלמים, הרואים בנו היהודים גורם פולש שסופו (ח"ו) כסופם של הצלבנים.

מעניינת ההשוואה שהם נוהגים לערוך בינינו לבינם. כך למשל עובדת הסתגרותנו בערים מרכזיות (מדינת תל אביב) והשארת מרחבי הפריפריה ריקים ממתיישבים, לעומת ההתפשטות המוסלמית. או נטיעת עצי אורן בעלי שורש קצר וחלש לעומת נטיעת עצי זית שמשתרשים עמוק בקרקע. עובדות אלו נלמדות במערכת החינוך הערבית כמצביעות על היותם מקומיים לעומת היותנו עוברי אורח. נקודה למחשבה.

ההר עשוי סלעי בזלת, בתוכו עמק סגור שקרקעיתו טוף, ופורחים עליו מינים רבים, לאורך כל עונת החורף.

פירוט:

אחוזת נפתלי

בל"ג בעומר תש"ט עלו אנשי תנועת פאג"י (פועלי אגודת ישראל, להבדיל מתנועת פא"י שאף היא מורכבת מאנשי פועלי אגודת ישראל, אך זהו פלג אחר של התנועה), על משבצת קרקע שרכש הרב יוסף לוי חגיז בשנות ה 20 באזור קרני חיטין שממערב לטבריה, תמורת קרקעות שהיו בבעלותו באזור שמצפון לתל אביב, אחרי שהוא סבר כי אין בהן תועלת של ממש!

הישוב נועד להיות בעל אופי חקלאי, ותוכננו בו 200 נחלות, אך בפועל נבנו בו רק שבעה מבנים בני קומותיים, וזו כמות המשפחות שהתגוררו בו.

בטקס העליה על הקרקע נאם הרב אליהו כי טוב זצ"ל (מחבר ספר התודעה) על החשיבות בגאולת הקרקע כמבוא לגאולת העם, והסביר כי השם הנבחר "ארץ נפתלי" נקרא ע"ש נחלת השבט בו הוא שוכן. אך לאחר ארבע שנים סייר במקום דוד בן גוריון והחליט לשנות את שמו לאחוזת נפתלי, מפני שחשש שכינוי המקום כ"ארץ" עלול להתפרש כהקמת מדינה עצמאית.

כאמור, במקום התגוררו משפחות מעטות בלבד, מה שהיווה בעיה בהשגת מנין, בערבי שבתות היו אוספים אנשי הישוב מחוסרי בית בטבריה ומארחים אותם לשם השלמת מנין לתפילה.

לאחר שנים ספורות החלה הנטישה, ובשנת תשי"ז (1957) התגוררה במקום משפחה אחת בלבד.

בד בבד עם הקמת הישוב, נוצר סכסוך בין המתיישבים המועטים וחלקם פרשו והקימו ישוב נוסף בשם "חילה" (ע"ש הפסוק "שיתו לבכם לחילה" תהלים פרק מח', או ע"ש הרב יוסף חגיז. לא ברור), מעט מזרחית לאחוזת נפתלי. בחילה הוקמו צריפים בלבד, אך עד מהרה ננטש גם הוא.

בסביבות שנת תשי"ח, כשאחוזת נפתלי ריקה ממתיישביה הוקם במקום כפר נוער לקליטת ילדי עולים.

את המוסד הקימו אנשי "חבר הפעילים" שפעלו לשמירת הדת בקרב העולים ששוכנו במעברות. אך לאחר שנים ספורות ננטש המקום וחדל להיות מיושב.

בראשית שנות השמונים נהרסו המבנים בפקודת מפקד פיקוד הצפון האלוף רפאל איתן ואנשי משרד הפנים, במטרה למנוע התיישבות בדואית במקום. הקרקע נמסרה לעיבוד אנשי קיבוץ לביא הסמוך ולאחר מכן לאנשי קיבוץ בית רימון, ומשמשת אותם עד היום.

מלבד שרידי המבנים, ניתן לראות בצפון האתר את בריכת המים המקורית שאגרה את המים שהובאו מכפר חיטים ושוקת קטנה.

(כל הפרטים נלקחו מעבודה סימנריונית שערך מר נדב בן גל, ניתנת להורדה מהרשת)

קרני חיטין

בעליה אל הרכס נחלוף על פני שטח מרובע מגודר ובמרכזו לוח אבן ועליו פסוק מהתנ"ך. זהו ציון של כת נוצרית אמריקאית הרואה במקום זה את אחד מההתרחשויות שמוזכרות בברית החדשה.

תוך כדי שאנו מעפילים למעלה, נראה פריחה מדהימה הכוללת מינים רבים, כל אחד בעונתו. בולטים בהם נץ החלב האיזמלני והסביון האביבי.

תצפית מהקרן הדרומית

מראש הפסגה נראים היטב הרי הגולן, רמת סירין ובקעת יבנאל עד רכס פוריה ובתיה של טבריה עילית.

מתחת כחולה הכנרת, ובמערב הר תבור ורכס הגלבוע.

בצפון קיבוץ לביא, אחריו רכס נטופה ולמרגלותיו הכפר טורען.

תצפית מהקרן המזרחית

למרגלות הפסגה פורח היקינטון המזרחי, דודא רפואי (הדודאים המוזכרים בתנ"ך) ועוד מינים רבים.

מראש הפסגה נשקפים נופי צפון רמת הגולן, החרמון (בוהק בלבנו לאחר רדת השלגים), רכס נפתלי, צפת והר מירון.

מתחתינו, הכנרת ורכס הארבל, מימין הר ארבל ומשמאל הר ניתאי. הישובים ארבל כפר חיטים ומגדל. בדופן ההר המקום המקודש לדרוזים "נבי שועייב" (ע"ש יתרו חותן משה) ועל ידו המסגד הנטוש של כפר חיטין.

דגשים נוספים:

מומלץ להביא משקפת ומגדיר צמחים
35.460432.7956