דרך האבות בגוש עציון

סוג: קווי נושא: נוף, היסטוריה, פריחה, דת תחבורה: רכב פרטי מחיר: ללא עלות רמת קושי: עגלות משך: קצר זמן: בכל שעות היום אורך: 2 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים נבדק לאחרונה: 13/10/2013
מזג האוויר באזור: 7

תקציר:

דרך האבות בגוש עציון, הינה קטע קצר ויפה בדרך ההר מאלון שבות לנוה דניאל שבגוש עציון. בדרך נפגוש מקוואות ואבני מיל.

איך מגיעים:

המסלול בדרך האבות הינו קוי, ניתן לעשותו משני צידיו, אנו נבחר להתחיל בנוה דניאל ולסיים באלון שבות.

ניסע מירושלים לכיון גוש עציון. הדרך מתחיל בקצה שכונת גילה במורד המזרחי של רח' הרוזמרין.

נפנה דרומה ע"פ השילוט אל כביש המנהרות. הכביש עובר על שני גשרי ענק ונכנס לשתי מנהרות, נחלוף על פני המחסום והפניה לביתר עילית עד שנגיע לישוב נוה דניאל.

נפנה ימינה וניכנס לישוב, הכביש מתעקל ימינה ומגיע לצומת דרכים, אנו נפנה שמאלה ע"פ השילוט ונצא מהישוב אל דרך האבות.

לאורך הדרך ישנן שתי מקוואות, שתי אבני מיל (יש עוד כמה צפונית לישוב אך לא נבקר בהן הפעם) וכבשן סיד. מעת לעת נעצור בנקודות תצפית מדהימות ונשקיף על ביתר עילית והשפלה. מעט לפני אבן המיל השניה נפנה ימינה (הפניה שמאלה מוליכה אל הישוב אלעזר) עד שנגיע אל הכביש המחבר את קיבוץ ראש צורים ומרכז הגוש. נפנה שמאלה וניסע מעט עד שנראה מימין את האלון הבודד.

לאחר שנבקר בו נמשיך מעט וניכנס אל הישוב אלון שבות, ניסע כחמש מאות מטר ונפנה שמאלה בכביש המתעקל עד שנגיע אל רחבת החניה של ישיבת הר עציון.

נעלה במדרגות הרחבות ונראה משמאל את הגן הארכיאולוגי.

לאחר מכן ניכנס אל בנין הישיבה ונעלה לעזרת הנשים.

תצוגת היודאיקה מוצגת ברחבת הספריה.

כשנצא מהישוב, נפנה שמאלה ונגיע לצומת. מכאן נוכל לפנות ימינה אל כפר עציון והמעינות או אל הכביש המוביל לשפלת החוף וצומת האלה. ושמאלה אל צומת הגוש, מרכז המבקרים, היקב והדרך חזרה לירושלים.

מידע כללי:

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ, אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם." (בראשית פרק כה).

אברהם יצא אל העקידה מבאר שבע (או מחברון) וחזר אליה (ולחברון). הנחה מקובלת בהחלט היא שהוא הלך בדרך גב ההר, זו ששימשה לאורך כל הדורות כציר ההליכה העיקרי באיזור (במקביל לדרך החוף=ויה מאריס, ולדרך המלך שהליכה בעבר הירדן) ואשר על בסיסה סלול כיום חלקו העיקרי של כביש 60 מבאר שבע דרך הר חברון גוש עציון ירושלים והלאה עד ג'נין ועמק יזרעאל.

שרידים של דרך זו נתגלו בכמה וכמה מקומות, אחד מהם הוא זה שלאורכו נסייר, ואשר בו נגלית לראשונה ירושלים לעיני הנוסע. דרך זו היתה בשימוש בתקופת הבית השני ולאחריה. ניתן להוכיח זאת על פי המקוואות שנמצאו לאורכה ואשר העדר ישוב כל שהוא בקרבת מקום מאפשר להניח שהן נועדו לשימוש עולי הרגלים שהטהרו לפני הגיעם ירושלימה. אבני המיל שנמצאו לצידה מוכיחות כי דרך זו הייתה בשימוש בתקופה זו.

לאורך קטע זה נגלה כמה וכמה אתרים קדומים.

נוה דניאל:

הישוב שוכן על אדמה יהודית שנרכשה בשנת תרצה (1935) מידי תושבי אל-חדר הסמוכה ונמכרה לקק"ל בשנת תש"ג. הוא נוסד בחודש תמוז תשמ"ב (1982) כתגובה לרצח הקדוש אבי קור הי"ד בבית לחם.

שמו של הישוב מנציח את שיירת נבי דניאל אחרונת השיירות לגוש עציון הנצור שנסעה ביום יא אדר תש"ח, ואשר נתקלה בחסימה ערבית ליד קבר השייח נבי דניאל שעל הציר בו נסענו, בקרב שהתפתח במקום נהרגו 14 לוחמים ועשרות נפצעו.

מקוה טהרה כפול:

"כל הכלים הנמצאים בירושלים. דרך ירידה לבית הטבילה, טמאים; ודרך עלייה, טהורים" (מסכת שקלים פרק ח משנה ב). ההפרדה בין היורדים לטבול לעולים מן הטבילה נעשתה כדי שלא יגעו זה בזה ויטמא היורד את העולה.

אבן מיל:

לפנינו שני אבני מיל. הראשון הוא מס' 11 מירושלים, והשני 12. מספר האבן חרוט על גביה.

ביתר עילית:

עיר חרדית הוקמה בשנת תשמח על בסיס ישוב דתי לאומי בשם זה שהוקם במקום כמה שנים לפניו, והוא נקרא על שם העיר הסמוכה ביתר (כיום ישוב ערבי בשם בתיר) שם התרחש מרד בר כוכבא.

גוש עציון:

ההתיישבות בגוש עציון החלה בשנת תרפז (1927) עם הקמת הישוב מגדל עדר, ונחרב בארועי תרפט (1929). שוב חודש לאחר כמה שנים ע"י שמואל הולצמן (שעברת את שמו מהולצמן לעציון), ושוב נחרב.

בשלישית חודש הישוב במקום בשנת תש'ג (1943) עם הקמת כפר עציון, ובהמשך שלשה ישובים נוספים, רבדים, משואות יצחק  ועין צורים. אך ננטש ערב הקמת המדינה (ד' אייר תש'ח).

ברביעית חודשה ההתישבות אחרי מלחמת ששת הימים, ומאז היא מונה כ4,000 תושבים ב18 ישובים (לא כולל את אפרת שהיא מועצה נפרדת, ואת ביתר עילית שהיא עיר עצמאית).

ארבעת ישובי הגוש שפונו ערב הקמת המדינה, הוקמו מחדש, עין צורים ומשואות יצחק ליד קרית מלאכי, רבדים בנחל שורק, וכפר עציון בניר עציון שלחוף הכרמל. אך בני כפר עציון שבו ראשונים לגוש החרב ובעקבותיהם באו רבים ובנו מחדש את החורבות, בעין צורים וברבדים נבנה קיבוץ ראש צורים, על חורבות משואות יצחק נבנתה בת עין, ובמרכזם, סביב ישיבת ההסדר, הוקם הישוב אלון שבות.

ממערב לשער הכניסה לאלון שבות ניצב עומד עץ אלון עתיק. גילו מוערך בכ 600-700 שנים. עץ זה היה מקור לכיסופיהם של בני הגוש שנעקרו ממנו. במשך 19 שנה עמדו הם על קו הגבול בדרום מערב ירושלים וצפו אליו בגעגועים. משהתגשמהתפילתם במלחמת שש הימים, מיהרו וקראו למקום אלון שבות.

סביב האלון נמצא כיום אתר הנצחה לארבעת הישובים, שלשה דתיים ואחד (רבדים) חילוני.

ישיבת הר עציון:

ישיבת ההסדר הר עציון הוקמה ע"י חנן פורת שהביא אליה את הרב יהודה עמיטל זצ"ל לעמוד בראשה. בהמשך הדרך הביא הרב עמיטל זצ"ל מארה"ב את שותפו יבל"ח הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א. ישיבה זו מהוה דגל לישיבות ההסדר. בראשה עומדים כיום שלשה רבנים המכהנים בצוותא (מודל ייחודי לישיבה זו) והם נבחרו לתפקידם ע"י ועדה בלתי תלויה, בהגיע מייסדי הישיבה לגיל הגבורות. העברת הדגל בין הדורות היא מאורע בלתי רגיל ונדיר ביותר, ועל כך גאוותם.

המבנה המרכזי של הישיבה הוקם בשנת תשל"ט, והוא ייחודי ומרהיב ביופיו. במבנה בית מדרש מפואר בעיצוב ייחודי וספריה מהגדולות שבישיבות, והיא כוללת ספרים וכתבי יד נדירים. בכניסה לרחבת בית המדרש ישנו גן ארכיאולוגי ובו מתקנים חקלאיים שנתגלו בחפירות לקראת הבניה.

 

 

 

פירוט:

אבני המיל:

אבני מיל מוכרים לנו מכמה מקומות בארץ, הם הועמדו בצידי דרכים ושימשו למידע עבור ההולכים בהם, ממש כמו שלטי הק"מ שמוצבים כיום לאורך כבישי הארץ.

אבני המיל הרומאיות עשויות לרוב מאבן גיר שנוחה לחציבה. הן עגולות ותחתיתן בסיס מרובע. על העמוד חרטו מקימיהן דברי שבח והלל לשליט שהקימן. וכן את מספר העמוד בדרך מהעיר אל היעד.

אנו נראה את אבני המיל. מספר 11 ו 12. מספר אבנים נוספות נמצאו מצפון לנו מעבר לישוב נוה דניאל לכיון בית לחם, אולם את חלקן קשה לראות היום בשל עבודות הפיתוח שנעשו סביבן.

מקוואות טהרה כפולות:

מקוואות הטהרה הכפולות מוכרות לנו גם הן ממקומות אחרים, כך למשל נמצאה מקוה שטיפוס כפול בחפירות מערב הר הבית בקטע הסמוך לקשת רובינסון, ועוד.

האלון הבודד:

זהו עץ אלון שגילו מוערך בכ 600-700 שנה. העץ שוקם פעמים מספר ע"י המועצה האזורית, ועודנו פורח. סביבו פינת הנצחה לארבעת ישובי הגוש שנפלו ערב קום המדינה.

הגן הארכיאולוגי:

במקום מתקנים ליצור יין שנתגלו עת נבנתה הישיבה, סביבם שלטי הסבר.

בנין הישיבה הוא מהמפוארים שבין הישיבות בארץ, אם לא המפואר שבהם. סביבו בריכות ובהן צמחי מים ודגי זהב. בכניסה לספריה הענקית מוצגים פריטי יודאיקה והבנין כולו בנוי בצורת יונה (או נשר) רובץ על מקומו כשכנפיו מסוככות על גופו. בית המדרש בנוי בצורה משולשת כשכל הכסאות מכוונים אל עבר ארון הקודש. 

ממרום הגבעה נשקפים נופים מרהיבים, מירושלים בצפון ועד חברון בדרום, ושפלת החוף במערב.

הכביש המרכז המוביל מאלון שבות אל כפר עציון שימש כמנחת מטוסים בימים שלפני קום המדינה. מבנה מרכז המבקרים שבצומת הגוש (המכונה מיקי מאוס) שימש כנקודת משטרת הרוכבים הירדנית. מאחוריו מנזר רוסי עתיק ששימש כמוצב של כפר עציון, וכיום מוצבת בו נקודת הנצחה לנופלים בקרבות.

35.130231.6621