חורבת קרתא

סוג: מעגלי מחיר: ללא עלות רמת קושי: קליל משך: קצר זמן: בכל שעות היום אורך: 1 ק"מ מים: אין מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל נבדק לאחרונה: 30/9/2015
מזג האוויר באזור: 9

תקציר:

בחורבת קרתא יש מבצר צלבני ושתי פרצות ברכס הכורכר.

איך מגיעים:

איך מגיעים לחורבת קרתא? מכביש 2 נרד במחלף עתלית ונפנה מערבה. מיד אחרי המחלף, מול הכניסה למחנה המעפילים, נפנה שמאלה לכיון הישוב עתלית. נחלוף על פני תחנת הדלק וניכנס לחניון לימור שנמצא בצד ימין.  כאן מתחיל ומסתיים סיורנו.

מידע כללי:

מסע הצלב הראשון התקיים בשנים ד'תתנ'ו-ט, ומטרתו הייתה לשחרר את ירושלים מידי המוסלמים.

המסע שיצא מצרפת לאחר שילהוב האפיפיור את ההמונים, עבר דרך אשכנז (שם נרצחו קהילות שלמות במה שידוע כגזירות תתנ"ו), קושטא (טורקיה של ימינו) ועד לארץ ישראל.

לארץ ישראל נכנסו הצלבנים מצפון, כשהם עוברים וכובשים את כל ערי החוף וביניהם: צור, עכו, קיסריה ויפו.

מיפו, שנכבשה ללא קרב, עלו הצלבנים ירושלימה דרך מעלה בית חורון (כביש 443 של ימינו) ואז בראותם את ירושלים פרצו בצהלות וכינו את ההר ההוא בשם "הר השמחה" (הוא נבי סמואל).

בירושלים עצמה, טבחו הצלבנים ללא רחם, יהודים ומוסלמים נהרגו יחדיו, והעיר הפכה לממלכת ירושלים הצלבנית.

אך לא לתמיד נותרה ארץ ישראל שבויה בידיהם, בתהליך ארוך ומתמיד החלו המוסלמים להשיב לידיהם את השליטה בארץ. קרה גזר בשנת תתקלז (1177) קרב "קרני חיטין" בשנת ד'תתקמז (1187) הוא המפורסם מבין סדרת קרבות בהם ניגפו הצלבנים בפני אויביהם, ולבסוף אחרי כמה עשרות שנים ומסעות צלב נוספים, עברה השליטה לידי המוסלמים, כשאחרוני הצלבנים מפליגים חזרה לאירופה ממבצר עתלית.

בהיותם בארץ ישראל בנו הצלבנים שורה של מבצרים לאורכה של הארץ, רובם במערבה במישור החוף(עכו, עתלית, קאקון, בורגתה, יפו, אשקלון ועזה) חלקם במזרחה (בית שאן וכוכב הירדן) חלקם בתוכה (צפת, לטרון, בית ג'וברין, צובא וירושלים) ועוד.

מבצר לה דטרוא (בתרגום לצרפתית עתיקה "המעבר הצר") הוקם בשנת ד'תתס (1103), כמאה ועשרים שנה לפני מבצר עתלית שהוקם בשנת ד'תתקפח (1228), בעקבות מעשה שהיה. במקום זה עברה דרך הים בין צור ועכו לקיסריה ויפו. שיירתו של המלך "בלדווין הראשון" עברה במקום והותקפה. בתגובה הוחלט להקים במקום מצודת שמירה והגנה על הדרך.

במצודה נבנה מגדל שמירה ותצפית, ממזרח לו נחצב חפיר הגנה, ובתוכו אוררות לסוסים. כל אלו נחבו ו/או נבנו באבן הכורכר המקומית.

משהוקמה מצודת עתלית, הפכה לה דטרוא לעמדת הגנה קדמית שתפקידה להגן על המבצר.

אולם שנתיים וחצי אחרי הקמת מבצר עתלית, הוא נכבש ע"י שליט דמשק. במהלך ההכנות לבואו של הדמשקאי, החליטו הצלבנים להרוס את לה דטרוא, מחשש שישמש למצור על עתלית, וכך תם לו סיפור חייו של מבצר זה.

השם קרתא הוא שיבוש שמו של ישוב קדום יותר, ששכן מצפון מערב לתל שאנו נמצאים בו כעת.

מישור החוף בנוי מרכסי כורכר מקבילים ההולכים מדרום לצפון, חלקם נגלים לעינינו, חלקם טמונים מתחת לפני הים. ממערב משתרע ים התיכון וממזרח השפלה וגב ההר. הנחלים המנקזים את ההר הולכים ממזרח למערב.

כשמגיעים מי הנחלים אל מישור החוף הם נתקלו ברכסי הכורכר שמנעו מהם להתנקז אל הים, וכך נוצרו ביצות ענק.

במקומות מסויימים ישנן פירצות טבעיות ברכסי הכורכר, במקומות אחרים צריך היה ליצור אותן, כדי לנקז את המים אל הים.

הרומאים חצבו כמה פרצות שכאלו. למשל בנחל פולג מצפון לנתניה, כמו גם המנהרה הידועה שבהרצליה (כיום היא חסומה במפולות).

בתקופה הקדומה, היה השטח המישורי שמזרחית לנו (העמק שחצוי לאורכו ע"י כביש החוף) ביצה אחת גדולה. רכס הכורכר עליו אנו עומדים מנע את הניקוז התקין של נחל אורן, ומי הגשמים והמעיינות זרמו אל הים בצורה חלקית.

קטע הרכס עליו אנו מסיירים, תחום מצפון ע"י פירצה שיוצר בו נחל אורן (הוא הנחל שאפיקו עובר בין חורשת לימור לתחילת העליה אל הרכס), פרצה זו נחצבה בתקופה קדומה ע"י תושבי האזור. מדרום נתחם הרכס ע"י מעבר חצוב שנקרא בשם "שער העגלות" או "מעבר העגלות". שרידי המבנים שמדרום ומדרום מערב לרכס, שימשו בעבר כמחסני תחמושת עד שננטשו.

מעבר זה שופץ והורחב ע"י העות'מאנים בשנת ה'תשנח (1898) לטובת מעבר כרכרתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני (גם שער יפו נפרץ כזכור לטובת מעבר אותה כרכרה). אך הוא קדום בהרבה ועל שמו כונתה במצודה "לה טרואה" - המעבר הצר.

האותיות בסלע הן בשפה הפיניקית, ונחצבו בתקופה הכנענית. יש המשערים שהן מרכיבות את ראשית שמו של הישוב עתלית, שיש המשערים שנקרא על שמה של עתליה בת עמרי (אחותו של המלך אחאב), אולם מדובר בהשערות בלבד. מה שברור הוא ששמו של הישוב הערבי שקדם לעתלית היה "עתל".

מצפון לרכס, מעבר לכביש הגישה, שכן בעבר מחנה מעצר ששימש את הבריטים למעצר המעפילים לארץ ישראל, ולאחר מכן כמחנה מעצר צבאי לשבויי המלחמות השונות, כיום הוא משמ כמוזיאון, ולאחרונה הובאה למקום אחת מספינות המעפילים.

מדרום מערב, על חוף הים שוכנת תעשית המלח לישראל. היא נוסדה בשנת תרפ"א (1921), לימים הונפקה בבורסה אך כיום היא חברה פרטית. המלח מיוצר באמצעות אידוי מי ים.

לתיאום ביקור במפעל, הקש כאן.

פירוט:

בחניון לימור נוכל לעשות פיקניק לפני הסיור או אחריו. במקום שרותים (לעיתים מוזנחים) וברז מים.

נצעד רגלית מערבה אל רכס הכורכר. זהו אחד מכמה וכמה רכסי כורכר שנמצאים לאורך החוף, חלקם בתוך הים וחלקם על החוף. המסלול יתבצע כנגד כיון השעון.

בפינה הדרום מערבית של החניון, בינות עצי האקליפטוס נבחין במדרגות חצובות בסלע, כאן מתחיל סיורנו. נעלה בהן צמוד לסימון שבילים כחול, עד שנגיע למרגלות בריכת המים ומרפסת התצפית.

לאורך הדרך ילווה אותנו צינור הניקוז של בריכת המים.

נעלה במדרגות העץ אל המרפסת. המקום נבנה לזכרו של אברהם דנקנר ז"ל, איש בריכות המלח שבעתלית.

מראש המרפסת תצפית נפלאה לכל הכיוונים. ממערב לנו חוף הים והמבצר הצלבני שמשמש כיום את חיל הים. מצפון העיר חיפה העולה מן הים לאורך רכס הכרמל ועד למגדל האוניברסיטה.

ממזרח רכס הכרמל והישובים בית אורן, ניר עציון ועד לזכרון יעקב. מדרום הישוב עתלית וברקע מרחוק נשקפות ארובות העשן של תחנת הכח בחדרה.

מהמרפסת נרד ונפנה שמאלה-דרומה לאורך הרכס. תחילה נפגוש את אורוות הסוסים שנחצבו בסלע הכורכר. השיקתות נחצבו בתוך המערה. בקיר החיצוני הדרומי ישנם חורים מרובעים, הם שימשו לקורות העץ שהחזיקו את גג המבנה.

מכאן נמשיך אל מבנה מרובע שהוא שריד המצד הצלבני "לה דטרוא". נטפס עליו בעזרת דרגיות ברזל ונצפה בנוף.

בצידו המזרחי נוכל להבחין בחפיר שנחצב ברכס הכורכר ובאורוות שהיו בו, עובדה זו ניכרת על ידי השיקתות החצובות בקיר החפיר.

זהירות! בצידו הדרום-מזרחי של גג המצודה, ישנו בור מים שפתחו פתוח.

מהמצד נרד ונמשיך דרומה. נחלוף על פני עצי חרוב שצורתם "דגל", נטיה זו נגרמת בשל משטר הרוחות המערביות החזקות שנושבות מן הים ומטות אל העצים למטה.

מכאן נמשיך דרומה עד שנגיע למעבר החצוב ברכס הכורכר. זהו "שער העגלות", והוא נועד להקל על מעבר הכרכרות לכוון מערב אל מבצר עתלית.

נרד לתוך המעבר ונפנה שמאלה עד שנצא אל המישור.

כאן נפנה שוב שמאלה-צפונה ואחרי כחמישים מטרים נבחין בשתי אותיות חרותות על מרומי רכס הכורכר. אלו האותיות ע-ת בכתיב הכנעני. יש הטוענים שהם תחילתה של המילה "עתלית".

סיום המסלול נמצא בחורשה שמצפון לנו.

בתחילת הסתיו, בסוף המדרגות ישנה פריחה מדהימה של חצבים

 

34.946532.709