טיול באיזור ירוחם מהאגם למכתש הגדול

סוג: קווי נושא: נוף, היסטוריה, פריחה תחבורה: רכב פרטי מחיר: ללא עלות רמת קושי: עגלות משך: יום שלם זמן: בכל שעות היום אורך: 14 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 15 - הנגב התיכון נבדק לאחרונה: 30/12/2014
מזג האוויר באזור: 11

תקציר:

סיור לאורך כביש 225, מאגם ירוחם דרך העיירה ועד המכתש הגדול

איך מגיעים:

מכביש 40 נפנה ימינה בצומת הנגב אל כביש 224 הוא כביש הנפט, ניסע עד סופו ונפנה ימינה לכביש 204 ובכיכר שוב ימינה אל אגם ירוחם. בכניסה נראה את באר ירוחם.
ניסע בתוך הפארק עד הסכר, לאחר מכן נשוב על עקבותינו ונפנה ימינה אל מצד ירוחם.
נשוב אל הכיכר ונפנה בה לכיון העיירה ירוחם (כביש 225), בכניסה לעיירה נראה מימין הדרך את גן פסל הזהות והאנדרטה.
נמשיך ברחוב צבי בורנשטיין, עד למרכז העיירה. הקריה הדתית לאומית שוכנת מימין (רחוב החשמונאים), והחרדית מצד שמאל (רחוב ההגנה).
לאחר שנחצה את העיירה נמשיך בכביש 225, אחרי איזור התעשיה הופך הכביש להיות צר ומפותל. אחרי אבן ק"מ 7 נפנה שמאלה על פי השילוט אל פסגת הר אבנון.
לאחר התצפית נשוב אל הכביש ונרד בו אל תחתית המכתש.
נחצה את המכתש לרחבו, וממש לפני פתחו המזרחי נראה משמאלנו את רחבת החולות הצבעוניים.

נשוב בדרך בה הגענו, או שנמשיך הלאה בכביש 225 ולאחר כק"מ נפנה שמאלה לכביש 206, איתו ניסע עד לצומת אורון בכביש 25, כאן נפנה ימינה לכיון צומת הערבה ואילת, או שמאלה לדימונה ובאר שבע.

מידע כללי:

ירוחם:

ירוחם מוזכרת לראשונה בכתובת שישק מלך מצרים כ"ערד לבית ירוחם", הכתובת שנמצאת במקדש-אמון שבכרנך השוכנת במצרים העליונה, מספרת על מקומות אותם כבש שישק במסעו לארץ ישראל שהתקיים בשנת 925 לפני הספירה.

שישק מזוהה עם המלך המצרי "ששנוק הראשון" שנתן מקלט למלך ישראל ירבעם בן נבט, כמתואר בספר מלכים (א' פרק  יא): "וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם, וַיָּקָם יָרָבְעָם וַיִּבְרַח מִצְרַיִם אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיְהִי בְמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה".

מסע שישק מתואר בשני מקומות. הראשון בספר מלכים (א' פרק יד): "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָיִם. וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים". השני בספר דברי הימים (ב פרק יב): "וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ, עָזַב אֶת תּוֹרַת ה' וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ. וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָיִם, כִּי מָעֲלוּ בַּה'. בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם, לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים. וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלָיִם. וּשְׁמַעְיָה הַנָּבִיא בָּא אֶל רְחַבְעָם וְשָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֶל יְרוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי שִׁישָׁק, וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה' אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי, וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם בְּיַד שִׁישָׁק. וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק ה'. וּבִרְאוֹת ה' כִּי נִכְנָעוּ, הָיָה דְבַר ה' אֶל שְׁמַעְיָה לֵאמֹר, נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם, וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה, וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלַיִם בְּיַד שִׁישָׁק. כִּי יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים, וְיֵדְעוּ עֲבוֹדָתִי וַעֲבוֹדַת מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתֵּיהֶם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי מִדֵּי בוֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' בָּאוּ הָרָצִים וּנְשָׂאוּם וֶהֱשִׁבוּם אֶל תָּא הָרָצִים. וּבְהִכָּנְעוֹ שָׁב מִמֶּנּוּ אַף ה' וְלֹא לְהַשְׁחִית לְכָלָה, וְגַם בִּיהוּדָה הָיָה דְּבָרִים טוֹבִים".

זיהוי זה מעורר קושי, מפני שברשימת הערים המוזכרות בכתובת שישק לא מוזכרת כלל העיר ירושלים. וכבר עסקו בישוב שאלה זו הרב פרופ' יהודה אליצור ז"ל ויבלח"א פרופ' אברהם גרוסמן וד"ר אריה בורנשטיין, שלשתם כאחד, איש איש בסגנונו הסבירו, שתפקידו של התנ"ך ללמד מוסר ולא לספר את ההיסטוריה.

העיירה ירוחם הוקמה כמעברה לעולים בשנת תשי'א, תחילה כתל ירוחם, אח"כ ככפר ירוחם ובשנת תשי'ט הוכרה כעיירה. מיקומה היה על כביש הנפט בואכה מעלה עקרבים והדרך לאילת. כביש הנפט נסלל ע"י הבריטים שחיפשו לשוא נפט במעמקי המכתש הגדול.

ירוחם ששכנה בתחילה על הדרך לאילת, הפכה למבודדת יותר ויותר עם סלילת כביש מצפה רמון-אילת (שנת תשכ'ד) וכביש הערבה מבאר שבע דרך דימונה (שנת תשכ'ז), ולמרות גלי ההתיישבות שבאו אליה במשך השנים, נשמר אופיה המדברי המנומנם עד ימים אלו.

בעיירה אוכלוסיה מגוונת, עולים מכל התפוצות עם ישראלים ותיקים, קהילה חרדית גדולה לצד קהילה דתית לאומית שתיהן מפעילות מוסדות חינוך וישיבות. מומלץ לשוטט מעט בעיירה ולספוג את אופייה הייחודי.

הר אבנון:

הר אבנון צופה על המכתש ממערבו, כאן בעליה אל ראש ההר ניכרים עדין שרידי המחנה הבריטי שעסק בחיפושי נפט, נפט לא נמצא אך סלילת הכביש אליו הפכה אותו נגיש וראוי להתיישבות ותעשיה.

המכתש הגדול:

המכתש הגדול, הוא בעצם המכתש הבינוני בגודלו (קטן ממנו המכתש הקטן, וגדול ממנו מכתש רמון, ישנם עוד מכתשים למחצה לשליש ולרביע, בהר עריף אשר על גבול מצרים ובפארק תמנע בואכה אילת), אך הוא מכונה "הגדול" מפני שהתגלה עוד לפני מכתש רמון. צורת המכתש אליפטית וגודלו עומד על 14 ק"מ לאורכו ו6 ק"מ ברוחבו, עומקו המירבי 410 מטר. והוא מכונה גם בשם מכתש-חתירה ע"ש הנחל המנקז את מימיו.

כיום הוא משמש לכרית חרסית וסיד.

במזרח ניתן להבחין במפעלי הכריה שבאורון, שם מחוץ למכתש, כורים עד היום פוספטים מסוגים שונים.

חניון החולות הצבעוניים במכתש הגדול:

מצפון לרחבת החניה המוצלת, נבחין בקיר סלע המשובץ בשכבות מגוונים שונים. זהו אבן חול שמכיל מינרליים ותחמוצות שונות ומכאן צבעיו המרהיבים.

בתוך המכתש ישנן פנינות טבע נוספות, ובהן מאובנים, אלמוגים ועוד הרבה. שימו לב! פרט לסלע הצבעוני שעל ידינו, כל השאר הם ערכי טבע מוגנים ואסור לגעת בהם.

פירוט:

פארק ירוחם ניטע ע"י הקרן הקיימת לישראל בעת הקמת הישוב. האגם שבמרכזו נוצר ע"י הקמת סכר על נחל רביבים המנקז את השטפונות של האיזור כולו, כיום מוזרמים אליו גם מי שפכים מטוהרים מהעיירה הסמוכה.

סביב הפארק נעשים כל הזמן מאמצים להקמת מרכז נופש ופנאי, בהם פינות משחק ופיקניק.

הבאר הכרויה בכניסה לפארק היא באר ירוחם, ובפי הבדואים "ביר רחמה". פרופ' אהרוני ניסה לזהותה עם "בעלת באר" המוזכרת בספר יהושע (פרק יט) כקצה נחלת שבט שמעון. הזיהוי שלה כבאר הגר וישמעאל אינו אלא פופוליסטי ואין בו ממש.

מצד ירוחם הוא שריד לישוב שהתקיים בתקופה הרומית והביזנטית (המאה הראשונה עד המאה השביעית לספירה), שימו לב לשיטת הבניה והקשתות התומכות את גגות הבתים.

מדרום למצד הקימו הקק"ל ורשות העתיקות מערכת של טראסות שמשחזרות את שיטת חקלאות השלחין הקדומה. לאחר הגשמים ניתן לראות פריחה מרשימה בכל האיזור.

ירוחם היא עיירה מדברית קלאסית. בהיותכם ברחוב הראשי, שימו לב לשיטת הבניה, לבתים המצויירים ולאורח החיים השליו של התושבים. איזור התעשיה מבוסס על ניצול משאבי הטבע המקומיים, כמו אבן סיד, חרסית ומינרליים שונים.

מראש הר אבנון ניתן לראות את מרחבי המכתש המדהים ביופיו, שימו לב לכתמי הצבע שבתוכו.

הסלע הצבעוני קורץ לנו למלא בקבוקים, שימו לב לקיר המחורר מבקבוקי אלו שקדמו לכם. ניתן לקחת חול כאוות נפשכם, אל דאגה, זה לא יגמר כל כך מהר. הקפידו למלא את הבקבוק עד סופו, אחרת החולות יתערבבו לעיסה אחת גדולה, ומהשכבות הצבעוניות שהכנסתם במאמץ רב לא יוותר מאומה.

ביציאה מהמכתש נעבור מתחת לגשר הרכבת הארוך, רכבת זו מובילה מחצבים מאורון וצין אל המפעלים שעל יד דימונה וערד.

נוכל לצאת מכאן לכיון כביש הערבה והמכתש הקטן (פניה שמאלה וימינה), או למרכז הארץ (פניה שמאלה, עד הסוף ושוב שמאלה לכיון דימונה).

34.911830.9901