טיול בראש פינה

סוג: מעגלי נושא: היסטוריה, דת, התיישבות, בילוי תחבורה: תחבורה ציבורית מחיר: ללא עלות רמת קושי: עגלות משך: חצי יום זמן: בכל שעות היום אורך: 1 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון נבדק לאחרונה: 15/11/2017
מזג האוויר באזור: 3

תקציר:

סיור בין בתי המושבה הותיקה.

איך מגיעים:

מכביש 90 ניכנס לראש פינה, נפנה שמאלה לדרך הגליל ובכיכר ימינה לדוד שו"ב (על פי השילוט לצפת כביש 8900).

לאחר כק"מ של עליה מתעקל הכביש בחדות שמאלה, אנו נמשיך ישר ואח"כ שמאלה לדרך בן אריה המשנה את שמו לרחוב החלמוניות.

   וברחבת החניה שעל יד בית הקברות נחנה את הרכב ומשם נתחיל את הטיול בראש פינה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נעלה במדרגות (מעלה בנימין) אל אתר השחזור.

לכשנגיע לרחוב נמשיך ישר לרחוב הנדיב עד סופו ונפנה שמאלה (למעלה) אל מצפה נמרוד.

מכאן נשוב לרחוב הנדיב. נעצור ליד בית המתיישב (משמאל), בפינת רחוב הראשונים נעצור על יד בית האפנדי מימין ובית הכנסת משמאל.

נפנה שמאלה לרחוב הראשונים. אחרי בית הכנסת נמצא בית וילקומיץ', ומשמאל מלון שוורץ וגן הנדיב.

נמשיך עד סוף הרחוב. ניכנס לבית הפקידות, אח"כ נעקוף את המבנה מימין ומאחורי השרותים נרד למערת שלמה בן יוסף.

נשוב לרחוב וניכנס לבית פרופסור מר.

נוכל לרדת לגן הברון דרך המדרגות שבין בית הפקידות לבית מר. ומשם ימינה לכביש בה החננו את המכונית, או לשוב לבית הכנסת ומשם במדרגות בהן עלינו.

אם נותר בנו כח, ניכנס לבית הקברות ונעלה אל החלקה הגבוהה. כאן קבורים ראשוני המושבה [ואם הגענו בחודש נובמבר או באיזור טו בשבט אז מומלץ לעלות עם הסימון השחור לכיוון נחל ראש פינה למסלול נחמד בו בחודש נובמבר נראה חלמוניות בנקודה מסויימת ובאיזור ט"ו בשבט נראה פריחה מרהיבה של עצי השקד]

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

נשוב בדרך בה הגענו.

מידע כללי:

המושבה ראש פינה הוקמה תחילה בשנת תרל"ח (1878) בידי קבוצת תושבים מצפת שביקשו להקים ישוב בעל אופי חקלאי.

הם ירדו מצפת לכפר הערבי ג'עוני ורכשו חלקות אדמה רבות. הם נתנו לישוב את השם גיא אוני, שהוא עיברות של השם הערבי ג'עוני. 

המתיישבים, שמנו שבע עשרה משפחות, שלא היו אנשי אדמה ולא ידעו כיצד לעבד אותה, סבלו מבצורת ומגיפות רבות, שכילו בהם ובילדיהם. הם ניסו לגייס כספים בחו"ל אך ללא הצלחה, רוב מוחלט של התושבים עזבו בחזרה לצפת, והישוב הלך והתפורר.

לאחר חמש שנים (תרמ"ב - 1882) נרכשו האדמות בידי יהודים מרומניה ורוסיה, 30 משפחות עלו למקום והתיישבו בו, או אז הם שינו את השם מגיא-אוני לראש-פינה, ע"ש הפסוק בתהילים (פרק קיח'): "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה". השלטון הטורקי הקשה עליהם באוסרו לבנות בתים חדשים, אך לאחר שנתיים נוספות פרש הברון רוטשילד את חסותו על הישוב הקים בו מפעל ליצור חוטי משי שפשט את הרגל, ובהמשך הזמן עברה החסות לגופים אחרים, יק"א (של הברון הירש) ופיק"א (של בנו של הברון רוטשילד). 

לאט לאט עלתה המושבה על דרך המלך, האגרונום אהרן אהרונסון (לימים איש ניל"י וזכרון יעקב) גילה את אם החיטה, הלא היא חיטת הבר ממנה התפתחה החיטה המבוייתת. פרופ' גדעון מר נשלח ע"י הבריטים והדביר את יתושי הקדחת ועולים נוספים התישבו בה.

בשנותיה הראשונות הייתה ראש פינה ראש החץ של ההתיישבות היהודית באזור. אדמות מטולה נרכשו בשנת תרנ"ג (1893) והמושבה הוקמה רק בשנת תרנ"ו (1896), יתר מושבות אצבע הגליל הוקמו עשרות שנים לאחר מכן.

בשנת תרע"ד (1913) יצאו רבני הישוב הישן מירושלים למסע אל המושבות של הישוב החדש ברחבי השומרון (חוף הכרמל של ימינו) והגליל. בראש המסע ההוא עמדו הרבנים יוסף חיים זוננפלד ואבהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בין היתר הם הגיעו לראש פינה ונפגשו עם תושביה. כך מתואר המפגש ביומן המסע שכתב אחד מחברי המשלחת: "והרב הורוויץ נעתר לבקשה ויבאר להם בקצרה מטרת נסיעתם בנוגע להפרשת תרומות ומעשרות. הרב מיפו התחיל להרצות כמנהגו את שלושת העיקרים אשר שמו הרבנים לקו עבודתם: החינוך, שבת, והמצוות התלויות בארץ, ביחוד תרומות ומעשרות.

הרב מיפו דרש בהתרגשות גדולה ובדמעות, והאריך בדבריו כמה גדולה היא החובה להעמיד את התחיה הלאומית על נקודת קודש ישראל לה', הכוללת כל התורה  כולה, באמונה, בהכרה ובמעשה".

גם במסע השני שנערך לאחר עשור (תרפ"ג - 1923) ביקרו הרבנים קוק (שכבר היה הרב הראשי לישראל), חרל"פ ואהרונסון (רבה של תל אביב) זצ"ל במושבה, ולימדו את המתיישבים פרק בהלכות התלויות בארץ.

מתחת לראש פינה הקימו הבריטים מבנה משטרה, שעם עזיבתם את הארץ נמסר על ידם לערבים אך שוחרר ע"י אנשי האצ"ל.

לאורך השנים היו היחסים בין מתיישבי ראש פינה לערביי הסביבה טובים, למרות זאת, בתחילת מלחמת העצמאות הם העדיפו להימלט ולהמתין ליום בו יכבוש הצבא הסורי את השטח וימסור אותו לידיהם.

ראש פינה כיום היא מושבה גדולה ופורחת, ומשמשת מרכז אזורי ביחד עם חצור הגלילית הסמוכה.

פירוט:

אתר השחזור

רחובות ובתים במושבה גי אוני - ראש פינה הישנה.

מומלץ לבקר במקום בשעות אחר הצהרים, או בימי חופשת הקיץ, בהם מתקיימות במקום הפעלות שונות. 

מצפה נמרוד

רחבת תצפית לזכרו של נמרוד שגב הי"ד שנפל במלחמת לבנון השניה.

מרחבת התצפית נשקפים נופי צפון רמת הגולן והחרמון, בקעת החולה וראש פינה. במקום עמדת הדרכה קולית.

טיול בראש פינה

צמוד לרחבה נמצא בית אבן גדול (כיום מרכז מפנה), המכונה "הבית האמריקאי". בית זה הוקם ע"י ערבי תושב ג'עוני שירד לארה"ב התעשר ושב ארצה.

בית זה הוא השריד היחיד מבתי הכפר ג'עוני שתושביו נטשוהו בימי מלחמת העצמאות בתקווה לשוב אליו לאחר ניצחון הסורים, מה שלמזלנו לא ארע.

בית המתיישב

בית טיפוסי מהתקופה ההיא. הבית היה חד קומית, והוא כלל שני חדרים חצר קטנה ורפת. 

בית האפנדי

יוסף פרידמן הגיע למושבה בשנת תרל"ב (1882) מטבריה, בהיותו דובר ערבית שימש כשר החוץ של המושבה אל מול פקידי השלטון התורכי שזיכו אותו בתואר "אפנדי" וערביי הסביבה.  

בית הכנסת

כיאה לו, הוקם בית הכנסת כראשון מבני הציבור של המושבה, במיקומו בראש הרחוב העליון. המבנה שופץ ע"י הברון והוא פועל עד ימינו (בעיקר בחגים). בקומתו התחתונה היה בית המרחץ והמקווה המקומי. כיום אינם פעילים עוד.

טיול בראש פינה

בית וילקומיץ'

ביתו של שמחה חיים וילקומיץ' מנהל בית הספר של המושבה.

לימים הפך להיות מרכזם של אנשי פלוגת בית"ר שבאו הנה כפליטים והשתקעו במושבה.

מלון שוורץ

ביתו של ר' אלתר שוורץ ממיסדי ראש פינה. ר' אלתר לווה כסף מפקידי הברון והקים בית מלון בו התאכסנו האורחים שבאו למושבה בהם הראי"ה קוק זצ"ל.

נכדו של ר' אלתר הוא יגאל אלון משחרר הגליל במלחמת העצמאות ולימים שר החוץ. 

גן הנדיב

פינת גם קטנה ובה תערוכת כלים חקלאיים.

גן הברון הוא הגן שאליו יורדת מערכת מדרגות היוצאת משמאל בית הפרופסור מר. 

בית הפקידות

בית הפקידים של הברון שניהלו את חיי המושבה.

הבית עבר לידיהם של האגודות שניהלו אותה (בתחילה יק"א ואח"ר פיק"א).

כיום הוא משמש מוזיאון לתולדות המושבה 

מערת שלמה בן יוסף

מאחורי ומתחת בית הפקידות, נמצאת מערת שלמה בן יוסף.

כאן הסתתר שלמה הי"ד עם שנים מחבריו לפלוגות בית"ר לאחר שביצעו פעולות נקם נגד הערבים שמיררו את חיי המתיישבים בפעולות טרור.

שלשת הבחורים נתפסו כאן ע"י הבריטים, הסנגורים הצליחו לחלץ את שני הנותרים מעונש מוות, אך שלמה הי"ד עלה על הגרדום בכלא עכו.

במקום מוצג חזיון אור קולי על התקופה ומאורעותיה. 

בית פרופסור מר

פרופסור גדעון מר ז"ל נשלח הנה ע"י הבריטים במטרה להדביר את מחלת המלריה שהיכתה קשות במתיישבים.

פקידי פיק"א מסרו לו את הבית למגורים ולמעבדת מחקר.

לימים שימש פרופ' מר כמפקד הישוב מטעם ההגנה וכמנכ"לו הראשון של משרד הבריאות.

במקום ניתן לצפות בחדרו בו מוצגים חפציו וציוד המחקר שלו, לצד מחקריו עצמם.

גן הברון

גן יפה המשתרע על מורדות הגבעה. מקום מצויין למנוחה ופיקניק.

בית הקברות

בבית הקברות טמונים ראשוני המתיישבים, שסיפור חייהם הכתוב על המצבות מהווה שיעור מרתק בהיסטוריה של האזור וההתיישבות כולה.

בכניסה לבית הקברות פורחת בסוף החורף גביעונית הלבנון.. 

35.534432.9708