ארץ המכתשים הייתה בעבר הרחוק בבחינת נעלם. שרשרת מצודות מימי מלכות דוד ושלמה קיימות בו, בעיקר במרחב שבין ירוחם למצפה רמון, אולם לא ברור האם שוכניהם היו ישראלים בני שבט שמעון או שמא דוקא עמלקים שנלחמו בהם. כמו היום גם אז נעו במרחב שבטים נודדים (בדואים בלשון ימינו), אך עיקר הפעילות נעשתה ע"י ההולכים בדרך הבשמים מחצי האי ערב אל נמלי הים התיכון. הם והנבטים שהקימו שרשרת ערים לאורכה של דרך זו, בעצם רק הלכו במקומות אלו אך לא באמת חוו את מה שיש לו להציע. ומה יש לו להציע? שני דברים. תצפיות נוף מדהימות על תופעות גיאולוגיות נדירות, ומחצבים.
סיורנו זה יתמקד בתצפית לעבר המכתש מהמצוק המערבי סביב העיירה מצפה רמון.
מצפה רמון (ע"ש שם הנחל ואדי ראמאן, יש טוענים שהוא נקרא כך ע"ש הרומאים שהילכו בדרך הבשמים הסמוכה) הוקמה בשנת תשי'א כמחנה עובדים שסללו את הכביש לאילת, לאחר גמר עבודת הסלילה הוסב המקום בשנת תשט'ז לישוב שתושביו עסקו בניצול משאבי הטבע של המכתש וסביבתו.
כיום זו עיירה המונה כ4,500 תושבים המתפרנסים מעבודות שונות ובהן תיירות מדברים. בישוב שתי ישיבות ומספר מוסדות חינוך, וכן מצפה כוכבים הגדול בארץ (קוטר הטלסקופ שבו למעלה ממטר).
הישוב שוכן בגובה 900 מטר מעל פני הים, השילוב של מדבר וגובה רב נותן מזג אויר חם אך יבש ונוח אף בימי הקיץ. למרות שכמות המשקעים קטנה יחסית, יורד בו לעיתים שלג בתקופת החורף.
מכתש רמון השוכן ממזרח לישוב הוא הגדול מבין מכתשי הנגב, אורכו כ 40 ק"מ, רוחבו כ 9 ק"מ, ועומקו המירבי כ 400 מטר.
מספר מסלולי טיול פזורים לאורכו ורחבו, וכן כמה נקודות נוף, כמו המנסרה, קיר האמוניטים, מחצבי הקאולין בהם ישנם חולות צבעוניים ועוד.