רמת רחל ומוצב הפעמון

סוג: מעגלי נושא: נוף, היסטוריה, ארכיאולוגיה, חניון פיקניק תחבורה: תחבורה ציבורית, שטח עירוני מחיר: ללא עלות רמת קושי: עגלות משך: קצר זמן: בכל שעות היום אורך: 1 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מזג האוויר באזור: 7

תקציר:

אתר ארכיאולוגי מתקופת סוף הבית הראשון, תצפית נפלאה על ירושלים מדרום, וקו המגע העירוני עד מלחמת ששת הימים.

איך מגיעים:

תחבורה ציבורית:

קו 7 מהר חוצבים, בתדירות גבוהה. נרד בחניון בית הארחה של קיבוץ רמת רחל, ונמשיך מערבה אל תוך החניון ואתר החפירות.

ברכב פרטי:

בצומת הרחובות דרך חברון-האומן, ליד הפילבוקס הבריטי נפנה מזרחה, נעבור מתחת לגשר ונפנה ימינה, בכיכר נפנה שמאלה לרחוב גדוד העבודה, נחלוף על פני הכניסה לקיבוץ רמת רחל ונמשיך ישר עד בית הארחה של הקיבוץ.

כאן נפנה ימינה, נמשיך עד סוף החניה, נחנה את הרכב וניכנס רגלית לאתר הארכיאולוגי מהפינה הימנית הסמוכה למאגר המים העגול.

הסיור באתר החפירות הוא מעגלי, לאורכו שלטי הסבר מפורטים. נתחיל בצד המזרחי, תוחמת אותו תעלת הגנה צה"לית מהימים שלפני מלחמת ששת הימים. נחלוף על פני המבנים מהתקופה הביזנטית, ונגיע לרחבה המרכזית בה עמד הארמון הישראלי, וכעת ניצבים בצדדיו עמודי האבן.

לכשנפנה שמאלה (לכון דרך חברון), נחלוף על פני מערת הקולומבריום, בורות מים (מקוואות?) ומערות קבורה.

בסוף השביל נגיע למצפה "יד יאיר", נרד בו ונפנה שמאלה ואח"כ נשוב ימינה, משני הצדדים מצויות מחצבות קדומות.

נשוב ונעלה למעלה, נצעד לאורך האתר במקביל לדרך חברון לכוון דרום, אנו פוסעים בצמוד לתעלות קשר והגנה מתקופת מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים.

נצא מהאתר ונלך לכוון הרחוב הראשי, בשער בית הארחה נמשיך ישר לכוון מזרח. מימיננו חורשת זיתים, ניכנס לתוכה עד שנגיע לבית הקברות, מכאן נפנה שמאלה אל אנדרטת הזיתים בעלת שלשת העמודים.

נפסע מזרחה לאורך שביל האבן עד שנגיע למדרגות.

המוצב הישראלי נמצא מימיננו, במרחק 100 מטרים, מוצב הפעמון הירדני משמאלנו באותו מרחק.

מידע כללי:

דרך האבות היא הדרך ההולכת לאורך גב ההר מהצפון באזור ג'נין ודותן, דרך בית אל ירושלים וחברון ועד לבאר שבע. בדרך זו עברו אבותינו מהגיעם לארץ ועד ירידתם למצרים, ולאורכה ארעו הסיפורים המתוארים בספר בראשית.

בדרומה של ירושלים עברה הדרך בקו פרשת המים מאזור רח' המלך דוד ועד דרך חברון הנושקת לבית לחם.

מצד אחד נשקפים נופי שפלת יהודה ובצד השני ספר המדבר, מדבר יהודה ים המלח ועבר הירדן.

החפירות שבוצעו בעת הקמת קיבוץ רמת רחל חשפו ישוב שהתקיים במקום לאורך מאות בשנים ואשר לא היה ידוע על קיומו.

מצודה גדולה מוקפת חומת סוגרים מתקופת מלכי יהודה, וילה גדולה מהתקופה הרומית (נבנתה ע"י הלגיון העשירי, זה שהחריב את בית המקדש השני) מכלול מבנים נוצריים מהתקופה הביזנטית, וישוב קטן בתקופה המוסלמית.

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת תרפ"ו (1926) ע"י חברי גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור הי"ד, ונחרב במאורעות תרפ"ט (1939), הקיבוץ שנקרא ע"ש רחל אמנו הקבורה בדרך אפרתה הסמוכה הוקם מחדש בשנת תרצ"ג (1933) ונחרב בתחילת מלחמת העצמאות (תש"ח-1948) לאחר ששני צבאות ערב מצרים וירדן נלחמו על כיבושו, 15 איש בהם אזרחים וחייל נפלו בקרבות, אך הם לא הצליחו.

שטח הקיבוץ הפך למובלעת צרה בקצה הדרומי של העיר, מול שטח ירדן מוקף מכל עבריו עם גישה צרה צפונה לכוון שכונת תלפיות.

בחול המועד תשי"ז (1956) נערך במקום כינוס שעסק בידיעת הארץ, חייל ירדני מן המוצב ששכן מדרום לקיבוץ פתח באש ורצח ארבעה מן המשתתפים, שעה שעמדו על גג מאגר המים וצפו בנוף, הי"ד.

לימים התחדשו החפירות והן נמשכות למעשה עד עצם היום הזה.

על ממצאי החפירות ניתן ללמוד כאן.

עד למלחמת ששת הימים עבר קו הגבול משלשת צידי הקיבוץ, במזרח, בדרום ובמערב. קו הגבול המזרחי לא היה אלא שדה מוקשים צר (כעשרים מטרים) ששני מוצבים שכנו משני צידיו. המוצב הירדני כונה "הפעמון" ע"ש צורתו.

במהלך המלחמה נערך במקום קרב הבקעה משני, במהלכו נפלו מספר חיילים הי"ד, שדה המוקשים פונה רק לפני כעשר שנים.

מומלץ לסייר בשני המוצבים ולראות איך נראה צד אחד בעיני השני, ממרחק כה קרוב.

כאמור החפירות עדין לא הסתיימו. אך האתר משולט וממופה בצורה שמאפשרת להבין את מה שידוע מתוך החפירות על מבנה האתר וייעודו לאורך השנים.

ישנה כוונה להפוך את מאגר המים למוזיאון על תולדות המקום, אך בשלב זה אין אפשרות לעלות לגגו.

רמת רחל ומוצב הפעמון

פירוט:

תעלת הגנה צה"לית

רמת רחל היתה שלוחה ישראלית מול מדינת ירדן מאז קום המדינה ועד למלחמת ששת הימים. קו הגבול עבר משני צידיה, צור באחר ממזרח ובית צפפה ממערב היו בשטח ירדן. תעלות קשר והגנה מקיפים את המתחם מכל עבריו. ניתן לראות כאלו בצידו המזרחי, משמאל הכניסה למתחם. בצידו המערבי בקטע שממצפה יד יאיר ודרומה.

המבנים מהתקופה הביזנטית

בהיות המקום סמוך לבית לחם, אימצו הנוצרים אמונות על ארועים שהתרחשו במקום זה. במקום נמצא מכלול נוצרי הכולל מנזר כנסיה ומבני שירות. רוב המבנים פורקו במהלך החפירות, ניתן לראות את שרידים מעטים באזור זה. 

הארמון הישראלי

ארמון המיוחס לאחד ממלכי יהודה האחרונים, אולי יהויכין. זה שנבוכדנצר הגלה לבבל ועימו החרש והמסגר. אולי יהויקים אביו ואולי אף צדקיהו בנו, עליו אומר הנביא ירמיהו (פרק כב פסוק יא' על פי פירוש רש"י שם) את הקריאה: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט, בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ. הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים, וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר. הֲתִמְלֹךְ, כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז, אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב, הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'. כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם עַל בִּצְעֶךָ, וְעַל דַּם הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ, וְעַל הָעֹשֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת". 

מהארמון לא נותרו ממצאים רבים, אך קירותיו החיצוניים ומספר כותרות חזית. הכותרות מוצגות כיום במוזיאון ישראל והעתקים שלהם הוצבו במקום בו לדעת החופרים ניצבו בזמן היות הארמון קיים.

בארבעת פינות הארמון הוצבו עמודי אבן, המדגימים את גודלו ואת קומתו. פרויקט זה המכונה "השערה על הריסות" נועד להמחיש את גודל הארמון.

רמת רחל ומוצב הפעמון

קולומבריום

מערה ובדפנותיה ארבעה טורי כוכים.

ע"פ ההשערה המקובלת, נועדו לשמש לקינון יונים שבשרם שימש לקרבנות ואף למאכל. 

בורות מים (מקוואות?)

אם נכונה השערת החופרים, כי אז מעיד הדבר על אופיים של תושבי המקום והקפדתם להיטהר. 

מערות קבורה

במערה זו נמצאו שלדי אדם שפונו לקבורה. 

מצפה "יד יאיר"

רחבת תצפית לזכרו של יאיר אנגל ז"ל שנפל בחורף תשנ"ז בתאונת צלילה.

מרחבה זו נשקפים שכונותיה של העיר מחומות העיר בימין, ועד בית לחם משמאל. מנבי סמואל הרחוק ועד תלפיות הסמוכה. 

מחצבות

במהלך בנית מצפה יד יאיר נתגלו תחתיו שרידי מחצבות אבן מתקופת המלוכה. שימו לב לאבני גזית שעדין מחוברים לקרקע ותהליך חציבתם לא הושלם.

בית הקברות

בבית קברות זה נקברים אנשי רמת רחל, אך נקברו בו גם חברי גדוד העבודה שהקימו את הקיבוץ ועבדו בין השאר במפעל המלח שליד קיבוץ בית הערבה. 

אנדרטת הזיתים

אנדרטה של הפסל רן מורין, מי שעיצב את יד יאיר ואת אתר החפירות כולו.

שלושת העמודים ניצבים במרכזן של שלשה דרכים (המזרחית מסתיימת במדרגות הנושקות לקו הגבול הישן), ובלב חורשת זיתים.

בחורף מצהיבה החורשה בסביון אביבי וצפורן חתול.

רמת רחל ומוצב הפעמון

קו המגע ומוצב הפעמון הירדני

במקום זה, בין קיבוץ רמת רחל ושכונת צור באחר, היה רחבו של הקו העירוני כעשרה מטרים בלבד.

ניתן לראות זה מול זה את המוצב הישראלי ואת מוצב הפעמון (כונה כך בשל צורתו) הירדני, וביניהם שרידי גדרות התיל ושדה המוקשים (פונה ממוקשיו אך לפני כעשר שנים).

על גבי שרידי הבונקר הירדני ניצבת אנדרטת הנצחה ובה שמות הנופלים. סביבה פורחת בכחול אלקנת הצבעים.

מנקודה זו תצפית מרהיבה אל ספר המדבר ומדבר יהודה הצפוני.

בתחתית שכונת הר חומה ולידה הישוב בית סחור. מעליהם הר הרודיון ובאופק מנצנץ בכחול ים-המלח ומאחריו הרי מואב.

35.2231.7389