שביל שוסטר - חניון בר בהר

סוג: מעגלי נושא: נוף, פריחה, חניון פיקניק תחבורה: תחבורה ציבורית מחיר: ללא עלות רמת קושי: עגלות משך: קצר זמן: בכל שעות היום אורך: 1 ק"מ עונה: סתיו, חורף, אביב מים: אין מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מזג האוויר באזור: 7

תקציר:

מסלול יפה בלב חורש ופריחה משגעת ממגון עצים ושיחי בר הפורחים בטבע. רצוי להביא מגדיר צמחים.

איך מגיעים:

ניסע בכביש 386 מעין כרם לכוון דרום.

אחרי שהוא עובר על ערוץ נחל שורק עולה הכביש לראש ההר, ופונה בחדות שמאלה לכוון בית"ר עילית.

נפנה ימינה לכביש 3866 ומיד ימינה לחניון בר-בהר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מימין למבנה מרכז המידע והמסעדה, יוצא שביל שחור (לאורכו קו מתח גבוה), נלך בו כמאה מטרים ואחר כך נפנה ימינה לשביל אדום המסומן בשלט "שביל שוסטר".

השביל מתפתל סביב הגבעה, שומר על קו גובה אחיד, וחולף בתוך החורש.

לעיתים מוצב ספסל בצל עצי האלון, לעיתים מפת תצפית.

לכשנגיע לשביל שחור, נפנה ימינה וננוח בצל עץ חרוב (זכרי).

אח"כ נטפס מעט ימינה ונגיע לחניון בר-בהר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מהחניון עצמו, מצידו השמאלי של מבנה מרכז המידע והמסעדה, יוצא שביל נשות הדסה אורך השביל כ 750 מטרים, והוא הולך לאורך כביש 3866 לכוון הישוב נס הרים (שמאלה), ומגיע אל תצפית "נופי שורק". 

השביל סלול ומתאים למוגבלי הליכה ועגלות ילדים, לאורכו מוצבים ספסלים ומתקני משחקים, ונשקףם ממנו הנוף ההררי של פרוזדור ירושלים ושפלת יהודה.

את הפיקניק נעשה בחניון בר-בהר, שם יש מים זורמים ושרותים.

מידע כללי:

נחל קטלב הוא אחד מיובלי נחל שורק. לאורך הנחל מעיינות שמימיהם נוצלו בתקופה העות'מאנית לטובת הקיטור של הרכבת שעברה לאורך אפיק נחל שורק, ועצרה בתחנת בר גיורא הסמוכה.

מדרונות ההרים מכוסים חורש טבעי ונטוע, כשבולטים בן עצי הקטלב אדומי הגזע והפירות.

על ראשי ההרים ישנם קברי שייח'ים שונים, ולהבדיל ישובים יהודיים שקמו בשנות העליה הגדולה של ראשית ימי המדינה.

בחניון בר בהר תוכלו לקבל מידע מפורט על המסלולים השונים שבאזור, וכן לצפות בתצוגת מגוון סלעים  מסוגים שונים.

פירוט:

את הקטלב הראשון נפגוש עוד בשביל השחור. כמאה מטרים אחרי ההתחלה, בצידו השמאלי של השביל.

גזעו של הקטלב אדום וקליפתו מתקלפת, כפי הנראה כך הוא מבריח מעליו את האפיפיטים (טפילים המתקיימים מאויר ונצמדים לעצים שונים). בחורף הוא פורח ופירותיו אדומים. הרכים שבהם מתוקים וטובים למאכל.

בשביל שוסטר נפגוש צמח קוצני בשם קידה שעירה, פריחתו צהובה ומרהיבת עין. את הצתרה ורודה שהיא אחד ממרכיבי התבלין "זעתר", ביחד עם האזוב המצוי והסומק (אוג הבורסקאים).

לוטם מרווני ניכר בזכות פירותיו המתיבשים והופכים לשחורים, אלת המסטיק הקוצנית בזכות פירותיה האדומים, עירית גדולה (העלים דומים לבצל ירוק), נרקיס מצוי בפרחים לבנים שתוכם צהוב, המרווה הקוצנית שמכונה כך ע"ש הר המוריה, שהרי פרחיה (בעיקר תת המין מרוות ירושלים) דומים למנורת המקדש. שלהבית דביקה, פואה (מוזכרת במשנה מסכת שביעית פרק ז' כצמח שעליו משמשים לצביעת בדים), סירה קוצנית ששימשה כמסננת טבעית בגת, בהיותה מונחת בתעלה שהובילה את היין ממשטח הדריכה את בור האיסוף.

מתחת לסלעי הגיר נראה רקפת מצויה, ועל הסלעים עצמם, חזזיות (לבן שהופך לירוק בבואו במגע עם מים/רוק, כתום ושחור) וטחב (ירוק וספוגי).

קשה לפספס את פרחי החצב המצוי (מבשר הסתיו, הפורח ראשון בעמוד דק וגבוה, אך עליו נשארים בכל ימות השנה) ואת בן החצב הינקיטוני.

הטמוס המצוי מטפס על עצי האלון והאורן, הצחנן המבאיש מסריח כשמו, אך פריחתו צהובה ויפה, כלך השדה  (או כלח השדה, או כלח מצוי) הוא בן דוד של הגזר, אך הוא רעיל!!! וממנו הפתגם "אבד עליו הכלח" (השאוב מאיוב פרק ל').

בין העצים נמצא את החרוב המצוי, זכרי ונקבי. אלון מצוי שניכר בבלוטיו, ואלה ארץ ישראלית אדומת העלים שעליה עפצים (מין פרי דמוי חרב שאינו אלא מוטציה שנגרמת עקב עקיצת הצרעה את הענף, והוא משמש כקן לביציה).

35.074631.7338