תל גזר

סוג: מעגלי נושא: נוף, היסטוריה תחבורה: רכב פרטי, תחבורה ציבורית מחיר: ללא עלות רמת קושי: משפחות משך: קצר זמן: בכל שעות היום אורך: 1 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים נבדק לאחרונה: 29/4/2015
מזג האוויר באזור: 7

תקציר:

סיור בחפירות תל גזר, עיר מהתקופה הכנענית ועד הישראלית

איך מגיעים:

איך מגיעים לתל גזר? ניסע בכביש 42 מצומת נחשון צפונה, נפנה ימינה לישוב כרמי יוסף.

נחלוף על פני שער הכניסה ונמשיך עד הכיכר, בה נפנה שמאלה לרחוב גפן.

ניסע עד סופו ונעבור דרך השער, כאן הופך הרחוב לדרך רחבה מכוסה אספלט. נמשיך לאורך הדרך המסומנת בירוק, אחרי כמאתיים מטרים היא נפגשת עם שביל מסומן אדום, אך אנו נמשיך בירוק שמאלה וימינה עד לרחבת החניה שבמרומי תל גזר.

לעין ורד, נשוב לשביל האדום וניסע בו מזרחה למרחק של 1.3 ק"מ.

כאן בקצה הימני (דרומי) של כרם זיתים, נבחין במקבץ שיחי קנה ועצי תאנה. במרכזם נמצאת הבריכה

תחבורה ציבורית מגיעה למקום:

קו 411 של חברת סופרבוס מבית שמש לתל אביב, התדירות גבוהה. קו 24 של חברת סופרבוס מרמלה לנוה שלום, התדירות נמוכה

מידע כללי:

גזר מוזכרת בתנ"ך, תחילה כעיר כנענית. במסגרת מלחמת יהושע במלכי הדרום, מיד אחרי הברית עם הגבעונים והעמדת השמש והירח באמצע היום. פנה יהושע דרומה למקדה, לבנה, לכיש,עגלון, חברון, דביר ושאר ערי הדרום: "אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ; וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד" (יהושע פרק י), אי לכך נמצאת גזר ברשימת ל"א המלכים שהכה יהושע (שם פרק יב).

בהמשך (שם פרק טז) מוזכרת גזר כגבול הדרום-מערבי שבין נחלת שבטי אפרים ודן, אך מצויין שבגזר עצמה לא התיישבו בני ישראל: "וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד". מצב בעייתי זה נמשך אף אחרי מות יהושע (שופטים פרק א)

עם חלוקת הנחלות ניתנה גזר וסביבתה לבני קהת והייתה לעיר לווים (שם פרק כא, או לכהנים דרברי הימים א) בתוך נחלת בני אפרים.

אך בתחילת ימי מלכות דוד המלך ניטש בסביבתה מלחמה עם הפלישתים: "וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים, מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר", ואין הכרח לומר שהם גרו בה. אלא שהמלחמה שהחלה בעמק רפאים הגיעה עד אליה. מלחמה נוספת התרחשה בסוף ימי מלכותו: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם פְּלִשְׁתִּים, אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפַּי מִילִידֵי הָרְפָאִים, וַיִּכָּנֵעוּ" (דברי הימים א פרק כ. מלחמה זו מוזכרת גם בשמואל ב פרק כא, אולם ללא ציון שם העיר גזר).

כשבנה שלמה המלך את בית המקדש, כבש פרעה מלך מצרים את גזר ונתנה לו כמתנה לבתו אשת שלמה: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה  לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם, וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר. פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר  הָרָג, וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה. וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר  וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ. וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים, וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן, וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים א פרק יא).

הזיקה שבין גזר למגידו וחצור, ניכרת היטב בממצאים שנתגלו בחפירות שנערכו בשלשה ערים אלו. עיקר הממצאים הם אכן מהתקופה הכנענית ומתקופת המלוכה, אם כי האתר היה מיושב גם בתקופות אחרות.

גזר מופיע בכתובת שישק בה רשומים שמות הערים שכבש המלך המצרי (ראה להלן). כמו כן מוזכרת גזר בכתבליט של תגלת-פלאסר מלך אשור.

בספר מקבים מוזכרת גזר כמי שבוצרה ע"י הכובש היוני בקחידס, וכמי שנכבשה ע"י שמעון החשמונאי.

הראשון שזיהה את האתר היא הארכיאולוג הצרפתי קלרמון גנו בשנת תרל"א, אך החפירות בוצעו ע"י ארכיאולוג בריטי בשם מקאליסטר משנת תרס"ב ואילך, וחודשו בשנת תשכ"ד ואילך. הזיהוי נעשה ע"י כתובות תחום גזר שיתוארו להלן.

הממצאים העיקרים שנתגלו בגזר הם, הביצורים הכנעניים, מפעל המים, שער מימי שלמה, המצבות, כתובת גזר וכתובות תחום גזר.

הביצורים הכנעניים מלמדים שהעיר הוקפה אז בסוללת עפר כשבצידה הדרומי נבנה שער בגובה של למעלה מ 7 מטר עשוי לבני בוץ המונחים על בסיס אבן, וממערב לו מגדל שמירה רחב ממדים (20X16 מטר).

מפעל המים הסמוך לשער הכנעני, נועד לאפשר שאיבת מים בתוך חומות העיר, גם בעת מצור. המפעל מורכב מחפיר שהוביל למנהרה עמוקה המגיעה אל מפלס מי התהום, ומיתרת את הצורך לצאת אל המעיינות שסביב העיר, כמו עין ורד. עומק המנהרה הוא 45 מטר ועמוקה כמעט 30, אך היא חסומה כיום בגלל מפולות עפר שנקרו בה.

השער מימי שלמה ניכר היטב במבנהו בעל שלשת החדרים הכפולים. שערים דומים נתגלו גם במגידו ובחצור, ואף במבצר האלה (מצודת קאייפה). תעלת המים שחוצה אותה לאורכה, הובילה את מי השופכין אל מחוץ לעיר מתחת לאבן הסף של השער.

גם כאן ניכרים היטב שרידי הביצור שהגנו על העיר. על השער נמצאו שרידי שריפה עזה, אולי הם נוצרו במסע הכיבושים של שישק מלך מצרים לארץ ישראל בימי המלכים רחבעם וירבעם, מסע שהדיון אודותיו נמצא כאן.

גזר מוזכרת גם במכתבי "אל עמראנה", אולו קבוצה של כמה מאות מכתבים כתובים ע"ג חרסים שנמצאו בארכיון אל-עמראנה שהייתה בירת מצרים כאלף ארבע מאות שנה לפני הספירה, תחת שלטונו של פרעה אנאחתון. הם נכתבו באכדית בידי שליטי ערי הממלכה הכנענית אל המלך המצרי שתחתיו חסו. 

בין השאר נמצאו כעשרה מכתבים, שנכתבו בידי שלושה שליטים שונים, ושברובם שליט גזר מתלונן על שכניו המציקים לו ומבקש את עזרתו של מלך מצרים, ואף מצהיר חזור והצהר על נאמנותו. לדוגמה, יפע מושל גזר כותב: "למלך אדוני, אלוהי ושמשי, השמש מן השמים, דבר יפע מושל גזר, עבדך, העפר לרגליך, הסייס של סוסיך, לרגלך המלך אדוני, אלוהי, שמשי, השמש מן השמים, שבע פעמים ושבע פעמים נפלתי על הבטן ועל הגב! [...] וידע נא המלך אדוני, אלוהי, כי אפס האוכל מארצי ואכן מאומה אין לי. ישלח נא את צבאו הסדיר שהוא יחזיר אותי לערי ואני אשרֵת את המלך אדוני בדיוק כמו אבי וכמו עמיתי [...]". איזכור נוסף של גזר נמצא במצבת מרנפתח מלך מצרים שזמנה 1207 לפסה"נ. המצבה מספרת על נצחונותיו של מרנפתח (בנו של רעמסס השני) נגד אויביו. בין השאר הוא מציין את כיבושיו בכנען רבתי ומדגיש את האתרים הבאים:

...נבוזה כנען בכל רע, לוקחה אשקלון, נתפשה גזר, ינועם היתה כלא היתה, ישראל הושם אין לא זרע...

המרתק בתעודה זו היא העובדה שבאמצע המאה ה 13 לפני הספירה, כבר מוזכר השם "ישראל" ביחס לארץ ישראל.

בתקופה המוסלמית המאחרת התמקם הכפר אבו שושה על צלע התל, והמעיינות שממזרח לו (נותר מהם כיום רק עין ורד) שימשו לאספקת מים לעיר רמלה.

המצבות הן עשרה עמודי אבן בגדלים שונים (אך רק שבעה עומדים), ובמרכזם אגן גדול. ישנה השערה כי המקום שימש לכריתת בריתות בין מדינות שונות או אולי לטקסים אחרים, וכי המצבות סימלו ערים מסוימות, כל אחת על פי גדלה. אולם הדבר אינו ודאי. יש לשים לב לעובדה שהמקום אינו שוכן בראש התל אלא באוכף נמוך ממנו.

כתובת גזר שנמצאה בחפירות, נמצאת כיום (אינה מוצגת לקהל הרחב) במוזיאון שבאיסטנבול טורקיה. הכתובת שגודלה 7X11 ס"מ בת שבע שורות וכה נכתב בהן:

ירחו אספ ירחו ז

רע ירחו לקש

ירח עצד פשת

ירח קצר שערמ

ירח קצר וכל

ירחו זמר

ירחו קצ

עוד נכתב בצד "אבי"

הפירוש המקובל לכתובת זו הוא:

שני חודשי אסיף

שני חודשי זריעה

שני חודשי זריעה מאוחרת

חודש קטיף הפשתה

חודש קציר שעורים

חודש קציר התבואה ומדידתה

שני חודשי בציר

חודש קיץ

דגם מוגדל של הכתובת מוצג בכניסה לתל.

כתובות תחום גזר, הן שתים עשרה כתובות חרותות על סלעים, שנמצאו במרחק של עד 2,150 מטר מהתל. בכולן (למעט אחת) כתוב "תחום גזר", מסומן קו רציף, וכתוב אלקיוס/אלכיסא/ארכילאוס. מה שמתפרש כגבול העיר גזר ותחילת שטחו של אנשים יווניים הנושאים את אחד מהשמות הללו. או אולי לענין חיוב תרומות ומעשרות. יש לשים לב שהמילים "תחום גזר" נקראות כשפני הקורא אל העיר, והשמות היווניים כשפני הקורא מהעיר והלאה.

חלק מהכתובות נעלם, חלקן נלקחו וחלקן עדין באתר, ניתן ללמוד זאת מכאן.

קבר השייח אל ג'אזרי, המשמר את שם העיר גזר, נבנה לפני כארבע מאות שנה, ושימש את תושבי הכפר אבו שושה עד שנחרב עם קום המדינה.

פירוט:

מתחת לרחבת החניה של תל גזר עומד עף שיזף רחב פארות. נוכל לשבת בצילו וללמוד את קורותיה של גזר.

ניכנס דרך השער. משטחי הבטון שסביבנו שימשו את משלחת החפירות שחקרה את תל גזר.

כאן נפגוש את כתובת גזר במהדורה מוגדלת. הכתובת המקורית נמצאת כיום במוזיאון טוקפקפי שבאיסטנבול תורכיה.

מכאן נסוב את העיר בניגוד לכיון השעון.

נעלה למרפסת התצפית, ונצפה בנוף הנגלה לנו לפי כיון השעון.

מדרום לנו על הגבעה הסמוכה שוכן הישוב כרמי יוסף, מימינו גבעות השפלה הדרומית וארץ פלישתים עד תל צפית (גת), אח"כ בתיה הגבוהים של העיר רחובות, ראשון לציון ורמלה כשמאחוריה תל אביב.

מרחוק נגלית פתח תקוה, הרי השומרון, העיר מודיעין, הרי מערב בנימין ופרוזדור ירושלים, ומתחתם יער המגינים שבמרחביו התגלו כתובות תחום גזר המפורסמות.

מרחבת התצפית נרד ונפנה ימינה אל איזור השער הכנעני ומפעל המים.

ממש לפני גשר העץ נראה מימין את המגדל הכנעני גדול הממדים שהגן על השער, נרד שמאלה במדרגות העץ אל מפעל המים. מפעל דוגמת זה נמצא גם במגידו בית שמש ועוד. לא ניתן כיום להיכנס את תוך המנהרה בשל מפולות שחוסמות אותה, אולם סימני המים ניכרים בקירות המנהרה ממש עד הכניסה.

תל גזר

נשוב למעלה ונצא מהעיר דרך הגשר. נפנה שמאלה ונראה את פתח העיר הכנענית מבחוץ. נשים לב ללבני הבוץ הצבעוניים שבנו את השער. שער מסוג זה מצאנו בתל דן ובאשקלון.

נמשיך ללכת לאורך התל עד שנגיע לשער העיר מימי שלמה. נראה את מבנהו היחודי, שלשה חדרים מכל צד, כנאמר בספר מלכים א (פרק ז): "וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת, רְבֻעִים שָׁקֶף; וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים", ובמרכז תעלה לניקוז מי השופכין. בחדרים אלו סביב שער העיר ,ישבו בתי הדין ושפטו את העם.

נמשיך ללכת עד קצהו המזרחי של התל ונעצור ליד פסל פעמון הרוח. נגיעה קלה בבקבוקיו והרוח תפיק מנגינות ענוגות. (אם נרצה לרדת מכאן אל עין ורד, עלינו לצעוד מזרחה במורד התל, כחמש מאות מטרים, עד לקצה הימנית של חורשת הזיתים הקרובה ביותר).

כאן אנו פונים שוב שמאלה ושבים לכיון הכניסה, נעלה על מרפסת התצפית ונצפה בסביבה הקרובה. במחצבה שמימין למפעל המלט "נשר" נתגלתה לפני כמה שנים מערה שהייתה חסומה לחלוטין מאז בריאת העולם, ובה בעלי חיים יחודיים שחיים במים.

נמשיך לעלות ולרדת עד שנגיע לשורת עמודי אבן, זהו מקדש המצבות.

מכאן נעלה לקבר השייח, המשמש כיום כמרפסת תצפית, ונצא אל החניה דרכה נכנסנו. בדרכנו נראה בצד שמאל מערה שבתוכה צומח עץ תאנה.

באביב תל גזר הינו מקום המומלץ מאד לחובבי הפרפרים. היות שהמקום אינו מטוייך הרבה יש במקום המוני פרפרים מסוגים שונים.

תל גזר

 

34.921831.8596