עוד קצת על השמורה:
נחל עיון מנקז את הגשם היורד בבקעת עיון שבלבנון ואחרי שמשקה את שדות הבקעה הוא נכנס לתחומי מדינת ישראל.

הנחל שמתחתר באדמת קירטון רכה, מאבד בקטע קצר מאוד גובה רב, זאת בארבעה מפלים רצופים: עיון, הטחנה, האשד והתנור. אח"כ הוא ממשיך וחובר לנחל דן ויחדיו הם נשפכים לירדן.

בספר מלכים (א' פרק טו, וכן בדברי הימים ב' פרק טז') מסופר על אסא מלך יהודה שבמלחמתו עם בעשא מלך ישראל, סיכם עם בן הדד מלך ארם שילחץ על בעשא באזור זה כדי שיחדל מלהילחם בו: "וישמע בן הדד אל המלך אסא, וישלח את-שרי החיילים אשר-לו על-ערי ישראל ויך את עיון ואת דן, ואת אביל בית-מעכה ואת, כל-כנרות, על, כל-ארץ נפתלי".

בתלמוד הירושלמי מסכת שביעית פרק ד, מוזכרת האזור ברשימת העיירות שבגבולות הארץ: "תחום ארץ ישראל: פרשת אשקלון, ואומר, מגדל שרשינה, ידור, ושורא דקיסרא, שורא דעכו, וריש מייא דגעתין… ונחלה דיפצאל, ועולשתא, ואולם רבתא, ומגד חרוב, ונקבתא דעיון", והגמרא מסבירה שזהו השטח שהחזיקו בו עולי בבל.

היות ורוב המים באים מניקוז מי גשמים. מתמעטת הזרימה בימות הקיץ עד למינימום. בנוסף לכך נוהגים כפריי הבקעה לנצל את המעט שנותר לטובת שדותיהם. אחרי הנסיגה מלבנון אף צימצם החיזבאללה את מעבר המים, למרות מחאות ריקות מתוכן של רוה"מ אריאל שרון.

לפני כשנתיים נעשתה בדיקה באשר למקור מים חילופי, והוחלט כי מי הדן הם המתאימים ביותר לכך, ומאז מוזרמים מים מנחל הדן לנחל עיון בתקופת היובש.

לא הרחק ממוצא הנחל, ליד הישוב כפר יובל ישנו תל גבוה, זהו תל אבל בית מעכה.

אבל בית מעכה מוזכרת בסיפור של בן הדד שהבאנו לעיל, וכן במסע ההגלייה של תגלת פלאסר מלך אשור (מלכים ב' פרק טו): "בימי פקח מלך-ישראל, בא תגלת פלאסר מלך אשור, וייקח את-עיון ואת-אביל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת-הגלילה, כול ארץ נפתלי ויגלם אשורה"

אך בעיקר המעשה בשבע בן בכרי שמרד במלך דוד (שמואל ב' פרק כ'): "

ושם נקרא איש בלייעל, ושמו שבע בן-בכרי–איש ימיני; ויתקע בשופר, ויאמר אין-לנו חלק בדויד ולא נחלה-לנו בבן-ישי–איש לאוהליו, ישראל. ויעל כל איש ישראל, מאחרי דויד, אחרי שבע בן-בכרי; ואיש יהודה דבקו במלכם, מן-הירדן ועד-ירושלים.ויבוא דויד אל-ביתו, ירושלים, וייקח המלך את עשר-נשים פילגשים אשר הניח לשמור הבית וייתנם בית-משמרת ויכלכלם, ואליהם לא-בא; ותהיינה צרורות עד-יום מותן, אלמנות חיות. ויאמר המלך אל-עמשא, הזעק-לי את-איש-יהודה שלושת ימים; ואתה, פה עמוד. וילך עמשא, להזעיק את-יהודה; ויוחר, מן-המועד אשר יעדו. ויאמר דויד, אל-אבישי, עתה יירע לנו שבע בן-בכרי, מן-אבשלום; אתה קח את-עבדי אדוניך, ורדוף אחריו–פן-מצא לו ערים בצורות, והציל עינינו. וייצאו אחריו אנשי יואב, והכרתי והפלתי וכל-הגיבורים; וייצאו, מירושלים, לרדוף, אחרי שבע בן-בכרי. הם, עם-האבן הגדולה אשר בגבעון, ועמשא, בא לפניהם; ויואב חגור מידו לבושו, ועליו חגור חרב מצומדת על-מותניו בתערה, והוא יצא, ותיפול. ויאמר יואב לעמשא, השלום אתה אחי; ותאחז יד-ימין יואב, בזקן עמשא לנשוק לו. ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב, ויכהו בה אל-החומש וישפוך מעיו ארצה ולא-שנה לו–וימות; ויואב, ואבישי אחיו, רדף, אחרי שבע בן-בכרי. ואיש עמד עליו, מנערי יואב; ויאמר, מי אשר חפץ ביואב ומי אשר-לדויד אחרי יואב. ועמשא מתגולל בדם, בתוך המסילה; וירא האיש כי עמד כל-העם, ויסב את עמשא מן-המסילה השדה וישלך עליו בגד, כאשר ראה, כל-הבא עליו ועמד. כאשר הוגה, מן-המסילה–עבר כל-איש, אחרי יואב, לרדוף, אחרי שבע בן-בכרי. ויעבור בכל-שבטי ישראל, אבילה ובית מעכה–וכל-הברים; וייקהלו, ויבואו אף-אחריו. ויבואו ויצורו עליו, באבילה בית המעכה, וישפכו סוללה אל-העיר, ותעמוד בחיל; וכל-העם אשר את-יואב, משחיתים להפיל החומה. ותקרא אישה חכמה, מן-העיר; שמעו שמעו, אמרו-נא אל-יואב, קרב עד-הנה, ואדברה אליך. ויקרב אליה, ותאמר האישה האתה יואב ויאמר אני; ותאמר לו, שמע דברי אמתך, ויאמר, שומע אנוכי. ותאמר, לאמור: דבר ידברו בראשונה לאמור, שאול ישאלו באביל וכן התמו. אנוכי, שלומי אמוני ישראל; אתה מבקש, להמית עיר ואם בישראל–למה תבלע, נחלת יהוה. ויען יואב, ויאמר: חלילה חלילה לי, אם-אבלע ואם-אשחית. לא כן הדבר, כי איש מהר אפריים שבע בן-בכרי שמו נשא ידו במלך בדויד–תנו-אותו לבדו, ואלכה מעל העיר; ותאמר האישה אל-יואב, הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה. ותבוא האישה אל-כל-העם בחכמתה, ויכרתו את-ראש שבע בן-בכרי וישליכו אל-יואב, ויתקע בשופר, ויפוצו מעל-העיר איש לאוהליו; ויואב שב ירושלים, אל-המלך"

וֹבמורדות התל שכן עד קום המדינה כפר ערבי בשם אבל אל-קמח ששימר את השם המקורי.

סביב לאבל בית מעכה ישנה רחבה גדולה. שם היה שער עגל ששימש כשער הכניסה המרכזי של כוחות צה"ל ללבנון. לצד שער פטמה ששימש את האזרחים.
מפל עיון

מי נחל עיון נכנסים ארצה מלבנון מתחת לגשר ומיד הם נופלים מגובה 9.2 מטרים, זהו המפל הנמוך מבין ארבעת מפלי עיון.

גשר זה פוצץ ע"י חבלני הפלמ"ח בליל הגשרים (סיון תש"ו 6/46) במטרה למנוע את פלישת הערבים לארץ ישראל. ארוע שהביא בעקבותיו את מעצר ראשי הישוב בשבת השחורה והגלייתם לאפריקה. אך הוא שוקם מחדש ושוב פוצץ בימי מלחמת העצמאות בכדי למנוע את פלישת הצבא הלבנוני למטולה.

מאז שוקם הגשר והוא משמש לסיורי הצבא ומעבר החקלאים לשדות שמעברו המזרחי של הנחל.

בראש המפל קיר בטון קטן שנוצק על מנת למנוע הגעת מסתננים ומעפילים. והוא מייצר בריכה קטנה ששימשה את הבריטים להשקיית סוסיהם.

סביב המפל צמחיית נחלים, הכוללת מינים מטפסים, ערבה מחודדת, אדר סורי, דודא רפואי, הרדוף נחלים, קנה מצוי ועוד.

לסרטון מפל התחנה https://youtu.be/b6QXtBwF8LQ

מפל הטחנה

זוג מפלים היורדים מגובה 21 מטרים (השני במפלי עיון) על גבי קיר רחב, לרגליו משמאלו, שרידי טחנת קמח שהוקמה ע"י הדרוזים תושבי אומתאללה, ונמכרה ליהודים שהתיישבו במטולה.

הטחנה פעלה שנים מעטות והיוותה טחנה יהודית יחידה בארץ, עד שנסגרה בלחץ השכנים, מאז נאלצו תושבי מטולה לטחון את חיטיהם בטחנות סמוכות.

עין סוכרה

מעיין קטן שנובע למרגלות המצוק שימש כמקור המים של המושבה, עד שחוברה לרשת המים והחשמל בתחילת שנות החמישים.

סכר קטן שהונח על יד בית המשאבות הקנה לו את השם "עין סוכרה".

מכאן ואילך עובר השביל בתוך סלע תלכיד נחלים, שימו לב לאבנים הקטנות שהתלכדו לסלע מוצק.

סביבנו פורחות כלנית סגולה סביון אביבי ועוד.

מפל האשד

מפל ועוד מפל, העליון גובהו 9.5 מטר והתחתון 5. ממצפור האשד ניבט קטע קניוני של הנחל, עשוי סלע קירטון רך. בגדה המזרחית של מפל האשד מערה גדולה שנפערה מתחתרות המים בסלע.

גבעת החצבים ובית הקברות

נטפס במדרגות (אחת לרגל ימין אחת לרגל שמאל) ונגיע לגבעה עטופה פרחי חצב מצוי. החצב הוא גדול מבשרי הסתיו, עליו רעילים אך מסתבר שבקצותיהם פוחתת הרעילות והם נאכלים ע"י בעלי חיים.

הגמרא (בבלי בבא בתרא נו) מספרת שיהושע בן נון סימן את גבולות הנחלות באמצעות שתילת חצבים, שכן התפרחת שלהם היא באמצעות עמוד בולט ונראה למרחוק.

חלק משיחי הבר עטופים בשיח שעליו מחטים ארוכות בצבע ירוק, זהו שיח מטפס בשם שרביטן מצוי, הפורח בקיץ באדום עז' וצמח צפוף וקוצני הלא הוא הסירה הקוצנית, ויש גם כמה לוע הארי גדול.

מפל התנור

גדול מפלי עיון. גובהו 30 מטרים, והוא נופל לתוך בריכה קטנה באשד רסיסי מים מרהיב.

למעשה הוא מפל זוגי, אך השמאלי פועל רק בהיות זרם מים חזק.

ולמה נקרא שמו תנור? יש אומרים על שום ארובת התנור שהיצר בהתחתרותו בסלע, אך למעשה גם בערבית שמו תנורא שהיא חצאית. ארובתו נראית כמו חצאית.

סביב הבריכה עצי ערבה, הרדוף נחלים, תאנה ער אציל (עלי דפנה) ועוד.

מכאן ואילך הופכת האדמה להיות אדמת סחף אדומה של ערוצי נחלים.

לסרטון מפל התנור: https://youtu.be/Kwx2k-bGTr8