ליפתא

ליפתא

בליפתא ישנם שרידים של כפר, בוסתנים עתיקים ובריכה בה נהנים לשכשך ירושלמים רבים

איך מגיעים

איך מגיעים לליפתא? ההגעה לליפתא אפשרית משני הצדדים:

מתחתית ההר, דרך הכביש המקשר בין הכניסה לדרך בגין מכיון שד' גולדה מאיר (ממש מתחת לגשר ישנה פניה מסומנת לכיון חוות טור-סיני) למחלף מוצא (בצידו הצפוני של הגשר ישנה פניה מזרחה לכיון עינות תלם).

במקרה זה ניסע בכביש זה עד השלט המוביל לליפתא, נעלה בדרך צרה הסמוכה לחפירות הנערכות במקום ונגיע חיש מהר אל המעיין.

מראש ההר, הכניסה היא מתחת לגשר הולכי הרגל שחוצה את הכביש העולה מדרך בגין אל צומת הכניסה לעיר.

יורדים בשביל מסומ"ש כחול, עד למעיין.

פירוט

הכפר ליפתא מזוהה עם מי-נפתוח המקראית, המוזכרת בספר יהושע (פרק טו) כעיר בגבול הצפוני של נחלת שבט יהודה: "ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם, ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני כי הינם ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה ותאר הגבול מרא ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון . . ." 

לפני כשבע מאות שנה נזכר הכפר ליפתא כישוב שיושב על שטחה של מי-נפתוח, בתקופה הצלבנית היה זה כפר בשם קלפסטה.

לפני כשמונים שנה החלו להתיישב במקום יהודים, מה שגרם לעימותים קשים עם המוסלמים שהחלו לפגוע בהם.

היהודים התיישבו בעיקר באיזור המעיין, על משקוף אחד הבתים ניתן לראות מגן דוד.

ליפתא היה חוליה ברצף כפרים ערביים שסגרו על ירושלים ממערב, שייח-באדר, דיר יאסין, ליפתא ורומימה. אך הוא נקבע כחלק מהשטח הבינלאומי של ירושלים.

מעט לפני קום המדינה ננטש הכפר, לאחר ארגוני המחתרות השיבו מלחמה שערה לתושביו שפגעו בשיירות העולות לירושלים. בהמשך נעשה נסיון ליישב במקום אוכלוסייה יהודית אולם נסיון זה לא צלח, היות והמקום היה ממש על קו הגבול ומול בתי הכפרים העויינים בית איכסה ושכניו.

במשך השנים התיישבו גורמים שונים בבתים הנטושים, חלקם תמהוניים, חלקם גופים שעסקו בשיקום נוער, כיום מתגוררות משפחות במקצת מבתיו, השאר עומדים שוממים אך במצב כללי טוב.

במקום קיימים שרידיו של הכפר, בהם בתים גדולי ידות, שרידי בית בד עתיק (באפיק הנחל מתחת למעיין), שרידי מסגד עתיק, נוף מרשים, בריכה גדולה ששטחה כ 5X5 מ' ועומקה כמטר וחצי. בעבר היה עומקה קרוב ל 2 מ' אולם בשנים האחרונות הוציא מאן-דהו לבנה מאחת מדפנות הבריכה ומימי הבריכה זורמים להם החוצה. עוד יש במקום שרידי בוסתנים רבים ותעלות השקייה שמוליכות את מי המעיין אל העצים.

בסביבות חודש שבט מלבין ההר כולו מפריחת השקדיות הרבות.

אל הבריכה מובילה ניקבה צרה [הלכנו שם "על הצד" – הניקבה צרה מרוחב הכתפיים של אדם מבוגר] שארכה כ 60 מ' ועומקה המירבי הוא עד מתחת לברכיים.

הכפר משלב סגנונות בנייה שונים, בחלק מהבתים ההרוסים אף גרים כיום אנשים. מומלץ שלא להתקרב לבתים מסוג זה.

הבריכה משמשת כמקווה המוני בימי שישי וערבי חגים.

דגשים

  • המיקום המופיע תחת הכפתור "ניווט" מוביל לנקודה בה ניתן להשאיר רכב – מכיוון דרך בגין. אין במקום הרבה חניה
  • הניקבה לא מתאימה לסובלים במקומות סגורים
  • המים עמוקים בשביל ילדים קטניםץ שימרו עליהם!
  • אם אתם לא אוהבים מעיינות עם ה רבה אנשים – אל תגיעו לליפתא

כתיבת תגובה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on print

סוג המעיין

מעיין המוני באווירה קסומה

מרחק מהרכב

כ 600 מ'

על המעיין

  • מתי יש מים: כל השנה
  • עומק: כמטר אם הבריכה מלאנה
  • פיקניק: יש הרבה מקום באיזור
סגירת תפריט