חורבת קיאפה

חורבת קיאפה

שרידים של ישוב המתוארכים לתקופת דוד המלך

איך מגיעים

הפניה לחורבת קיאפה נמצאת כ 1.1 ק"מ צפונית לצומת האלה – על כביש 38. המגיעים מכיוון בית שמשן צריכים להסתובב בתחנת הדלק ליד גבעת ישעיהו ולחזור.

פירוט

חורבת קיאפה הינה תל מקראי המיוחס לתקופת המלוכה – תקופת דוד המלך – אשר הינו לדעת החוקרים  "שעריים" הנזכרת כעיר ספר בגבול נחלת שבט יהודה וערי פלישתים  ומוזכרת גם כעיר באיזור הקרב שהתחולל בין דוד לגוליית בעמק האלה [וכנראה הסיבות לחומות העבות של העיר הינן בשל היותה עיר ספר.

גודלו של הישוב שהיה במקום הינו כ  23 דונם . הישוב היה מוקף בחומת סוגרים באורך 700 מטרים ובגובה של 2-3 מטרים (מעריכים שחלקים מהחומה התנשאו אף לגובה 6 מטרים) ובשני שערים – ממערב – ומדרום [דרך שער זה נשקף תל שוכה

* חומת סוגרים = חומה הבנויה מקיר חיצוני ופנימי וביניהם חדרים (סוגרים)  המתמלאים בעתות לחימה בחול ואבנים לשיפור המגוון.
הבניה הציבורית המשתקפת בבניית חומת סוגרים ושני שערים משקפת פעילות בניה גדולה לתקופת ברזל א ו/או לכח האדם המקומי שהיה קיים שם ולכן מייחסים את הישוב לממלכה גדולה יותר בעלת יכולת גדולה . אך סמלי הוא שבמקום בוא כבש דוד את לב העם ונכנס למיתולוגיה היהודית נגלה את אחד הממצאים הבודדים המעידים על קיומה של ממלכה כגון ממלכת יהודה, לבית דוד.

במקום נמצאו ממצאים שמאשרים את תקופת ההתיישבות לסוף אמצע המאה ה-10 לפנה"ס עד לאמצע המאה ה-11 (חרצני זיתים ) וכן אוסטרקון (שבר חרס) עם כיתוב בדיו חמש שורות, משמאל לימין, בשפה העברית, באלפבית פרוטו-כנעני. הכתוב על גבי החרס כולל בתוכו מספר מונחים כמו "אל תעש" ו"עבד", שהיו ייחודיים באותה תקופה אך ורק לעברית, ולא לשום שפה דומה אחרת, כאוגריתית ועוד משום כך נחשב האוסטרקון הזה לחרס הקדום ביותר הכתוב בשפה העברית.
מה שמייחד את הבניה  בישוב, בדומה לישובים יהודאיים אחרים כגון בית שמש, מצפה ותל באר שבע ובשונה מהבניה הכנענית והפלישתית, שסוגרי החומה שימשו כחדר האחורי בבתי המגורים.
השאלה, מדוע ישוב שכזה מקים לעצמו שני שערי עיר תישאר ללא תשובה יחד עם העובדה שזו העיר היחידה ביהודה שהייתה בעלת שני שערים.
שערי העיר **:
האלמנט הארכיטקטוני הבולט והחשוב ביותר שנמצא בקטע המערבי של החומה היה השער של העיר, שרוחבו כ-10.5 מטר ובכל אחד מצדדיו נמצאו עמדת שמירה, ותא בגודל כ-3.5×2.2 מ'. שני עמודים שיצרו את השער הבנויים מאבנים מֶגָלִיתִיּוֹת, במיפתח של 10.5 מ', מעידים על עוצמתו. תעלת ניקוז בצדו הדרומי של השער נמצאה ללא כיסוי אך נמצאו גם תעלות ניקוז מקורות. הבנייה המתוארת מתקופת הברזל, בנויה ישירות על סלע-אם ואין שכבות ארכאולוגיות מתקופות קודמות. כל השכבה מתקופת הברזל II א' מכוסה בשכבת חורבן.
בהתאם למדיניות רשות העתיקות, עבר השער הראשון (המערבי) תהליך של שימור ושחזור, והוא כולל כעת נדבכים נוספים על אלו שנתגלו בחפירה, וכן "קו שחזור" המבדיל בין הנדבכים שנחשפו לאלו שנוספו. במסגרת עבודות אלו נחשף גם סף השער, שהיה קבור תחת חומה מהתקופה ההלניסטית.
השער השני שנתגלה, הדרומי, הוא השער הראשי של העיר, והוא פונה לכיוון עמק האלה.
שני השערים זהים בממדיהם ובטיפולוגיה, אבל השער הדרומי מאופיין בשני גושי סלע מונומנטליים, אחד בכל צד, אשר משקלם כ-10 טון כל אחד. זהו השער המסיבי ביותר המוכר בארץ ישראל מבין הערים המבוצרות מתקופת המקרא. עד היום לא נמצאה בארץ ישראל עוד עיר מבוצרת מתקופת המקרא עם שני שערים .

מקורות:

  • אטלס כרתא לתקופת המקרא – יוחנן אהרוני
  • התפתחות המערך היישובי בממלכת יהודה מראשיתה ועד חורבן בית ראשון – יוסף גורפינקל
  • ויקיפדיה – חורבת קאיפה

**   שער העיר =   בערים הקדומות של תקופת המקרא, לא היו אזורים ציבוריים בדומה לפורום בעיר רומאית, ‏פיאצה בעיר אירופית של ימי הביניים, או קניון או כיכר בעיר מודרנית כיום. אזור השער היה הלב ‏הפועם של העיר, מרכז החיים. דרכו עבר כל הנכנס וכל היוצא מהיישוב. זה היה מקום המפגש של ‏אוכלוסייה כפרית עם כפריים אחרים ועם תושבי העיר. בסמוך לשער היו נפגשים ‏בימי שוק כשאיכרים מהסביבה היו מביאים את התוצרת החקלאית למכירה או לסחר חליפין.
במקרא נזכרות פעולות רבות שהיו מתרחשות ב"שער העיר" שם ישבו זקני העיר ושפטו .

  1. מוסדות השלטון מוקמו בשער . ("שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ… וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק." (דברים טז 18))
  2. שם הוציאו לפועל את הענישה ("וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, אֶל-שְׁעָרֶיךָ.. וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים, וָמֵתוּ. . וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ " (דברים יז 5))
  3. לשם הגיעו הנביאים ונשאו את תוכחתם
  4. שם התנהל המסחר, סחר חליפין, (ומכאן הביטוי שער החליפין)
חורבת קיאפה

דגשים

  • מי שלא אוהב מסלולים בעקבות תילים עתיקים – לא יאהב את המסלול הזה
  • בקיץ מאד חם באיזור – ויש מעט מאד נקודות עם צל.
  • העליה לחורבת קיאפה היתה  משובשת בביקורינו האחרון – מתאימה לבעלי רכב גבוה בלבד. בעלי רכבים פרטיים יחנו ברחבת החניה ויצעדו כ 1.7 ק"מ לכל כיוון.
  • העליה לתל מתאימה לבעלי כושר בסיסי שמסוגלים ללכת 4 ק"מ

כתיבת תגובה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on print

סוג המסלול

הלוך ושוב

רמת קושי

משפחות

על המסלול

  • אורך המסלול: כ 4 ק"מ
  • משך המסלול: קצר
  • נושא: היסטוריה
  • תחבורה: רכב פרטי
  • עונה מומלצת: חורף, אביב, סתיו
  • מים: אין
  • מפת סימון שבילים: 9
  • נבדק לאחרונה: 1.6.2020
סגירת תפריט