אחוזת נפתלי

בל"ג בעומר תש"ט עלו אנשי תנועת פאג"י (פועלי אגודת ישראל, להבדיל מתנועת פא"י שאף היא מורכבת מאנשי פועלי אגודת ישראל, אך זהו פלג אחר של התנועה), על משבצת קרקע שרכש הרב יוסף לוי חגיז בשנות ה 20 באזור קרני חיטין שממערב לטבריה, תמורת קרקעות שהיו בבעלותו באזור שמצפון לתל אביב, אחרי שהוא סבר כי אין בהן תועלת של ממש!

הישוב נועד להיות בעל אופי חקלאי, ותוכננו בו 200 נחלות, אך בפועל נבנו בו רק שבעה מבנים בני קומותיים, וזו כמות המשפחות שהתגוררו בו.

בטקס העליה על הקרקע נאם הרב אליהו כי טוב זצ"ל (מחבר ספר התודעה) על החשיבות בגאולת הקרקע כמבוא לגאולת העם, והסביר כי השם הנבחר "ארץ נפתלי" נקרא ע"ש נחלת השבט בו הוא שוכן. אך לאחר ארבע שנים סייר במקום דוד בן גוריון והחליט לשנות את שמו לאחוזת נפתלי, מפני שחשש שכינוי המקום כ"ארץ" עלול להתפרש כהקמת מדינה עצמאית.

כאמור, במקום התגוררו משפחות מעטות בלבד, מה שהיווה בעיה בהשגת מנין, בערבי שבתות היו אוספים אנשי הישוב מחוסרי בית בטבריה ומארחים אותם לשם השלמת מנין לתפילה.

לאחר שנים ספורות החלה הנטישה, ובשנת תשי"ז (1957) התגוררה במקום משפחה אחת בלבד.

בד בבד עם הקמת הישוב, נוצר סכסוך בין המתיישבים המועטים וחלקם פרשו והקימו ישוב נוסף בשם "חילה" (ע"ש הפסוק "שיתו לבכם לחילה" תהלים פרק מח', או ע"ש הרב יוסף חגיז. לא ברור), מעט מזרחית לאחוזת נפתלי. בחילה הוקמו צריפים בלבד, אך עד מהרה ננטש גם הוא.

בסביבות שנת תשי"ח, כשאחוזת נפתלי ריקה ממתיישביה הוקם במקום כפר נוער לקליטת ילדי עולים.

את המוסד הקימו אנשי "חבר הפעילים" שפעלו לשמירת הדת בקרב העולים ששוכנו במעברות. אך לאחר שנים ספורות ננטש המקום וחדל להיות מיושב.

בראשית שנות השמונים נהרסו המבנים בפקודת מפקד פיקוד הצפון האלוף רפאל איתן ואנשי משרד הפנים, במטרה למנוע התיישבות בדואית במקום. הקרקע נמסרה לעיבוד אנשי קיבוץ לביא הסמוך ולאחר מכן לאנשי קיבוץ בית רימון, ומשמשת אותם עד היום.

מלבד שרידי המבנים, ניתן לראות בצפון האתר את בריכת המים המקורית שאגרה את המים שהובאו מכפר חיטים ושוקת קטנה.

(כל הפרטים נלקחו מעבודה סימנריונית שערך מר נדב בן גל, ניתנת להורדה מהרשת)

קרני חיטין

בעליה אל הרכס נחלוף על פני שטח מרובע מגודר ובמרכזו לוח אבן ועליו פסוק מהתנ"ך. זהו ציון של כת נוצרית אמריקאית הרואה במקום זה את אחד מההתרחשויות שמוזכרות בברית החדשה.

תוך כדי שאנו מעפילים למעלה, נראה פריחה מדהימה הכוללת מינים רבים, כל אחד בעונתו. בולטים בהם נץ החלב האיזמלני והסביון האביבי.

תצפית מהקרן הדרומית

מראש הפסגה נראים היטב הרי הגולן, רמת סירין ובקעת יבנאל עד רכס פוריה ובתיה של טבריה עילית.

מתחת כחולה הכנרת, ובמערב הר תבור ורכס הגלבוע.

בצפון קיבוץ לביא, אחריו רכס נטופה ולמרגלותיו הכפר טורען.

תצפית מהקרן המזרחית

למרגלות הפסגה פורח היקינטון המזרחי, דודא רפואי (הדודאים המוזכרים בתנ"ך) ועוד מינים רבים.

מראש הפסגה נשקפים נופי צפון רמת הגולן, החרמון (בוהק בלבנו לאחר רדת השלגים), רכס נפתלי, צפת והר מירון.

מתחתינו, הכנרת ורכס הארבל, מימין הר ארבל ומשמאל הר ניתאי. הישובים ארבל כפר חיטים ומגדל. בדופן ההר המקום המקודש לדרוזים "נבי שועייב" (ע"ש יתרו חותן משה) ועל ידו המסגד הנטוש של כפר חיטין.