שמורת המסרק והר ארנה

שמורת המסרק והר ארנה

בשמורת המסרק והר ארנה נסייר בעקבות השיירות שפרצו את הדרך לירושלים בימי מלחמת העצמאות.

איך מגיעים

איך מגיעים לשמורת המסרק?

בתחבורה ציבורית:

מירושלים, קו 186 לישוב בית מאיר. נרד בכניסה לישוב ונחזור לכביש הגישה (3955) אל נקודת הכניסה למסלול.

ברכב פרטי:

מכביש מס' 1 מחלף שורש נרד לכביש 3955  נעבור את הכניסה לישוב שורש ואחרי כ 2.5 ק"מ נכיע לפנייה ימינה לשמורת המסרק. נפנה ימינה וניסע בכביש הצר כ 400 מ' ע שנגיע למגרש החנייה של שמורת המסרק.

אם נרצה לסייר גם בהר ארנה – המסלול בהר ארנה מתחיל כחצי ק"מ לפני הפנייה לשמורת המסרק – ליד שלט עם הפנייה לדרך בורמה

רוצים לראות את המפה של שמורת המסרק? ליחצו כאן

פירוט

שמורת המסרק והר ארנה נמצאים על רכס שיירות הוא הרכס המלווה את כביש מס' 1 משער הגיא ועד מחלף שורש מצידו הדרומי (ימני לעולים לירושלים).

המסרק זכה לשמוו מלוחמי הפלמ"ח שראו את צמרות האורן הגבוהות שנדמו בעינהם כשיני מסרק.

על רכס זה והרכס שמולו (רכס משלטים מצידו השני של הכביש) היו משלטים רבים, חלקם מאויישים תדיר וחלקם רק בעת הצורך, והם הגנו על הדרך לירושלים שעברה בתוך העמק, הוא נחל נחשון.

היות והכביש שבעמק נשלט מכל עבריו, והערבים צלפו בשיירות, הוצרך למצוא דרך חילופית שתעבור בשטח ממוגן, וכך נסללה דרך בורמה שתחילתה במושב בקוע שעל צומת נחשון של ימינו, והיא עוברת דרך קיבוץ הראל ומושב אשתאול ועד למושב בית מאיר שעל שיא הרכס.

בדרך בורמה עברו שיירות אספקה שפרצו את המצור ואיפשרו את החיים בירושלים שהייתה מאוכלסת בלמעלה ממאה אלף תושבים (מתוך שש מאות אלף בארץ כולה) בחודשי האביב והקיץ של שנת תש"ח, עד להפוגה ותום המלחמה.

המסלול בו נלך טובל בחורש טבעי ונטוע (חלקו עלה באש בכמה וכמה שריפות יער גדולות, אך משתקם והולך), והפריחה בו מרשימה במיוחד.

לאורך הדרך נראה את הלוטם השעיר והמרווני, לוטמית דביקהנורית, מרגנית השדה, פשתה שעירה, זקן סב מצוי, סירה קוצנית, כלך מצוי, תלתן תריסני, תלתן הארגמן, דם המכבים, נץ חלב, סחלב פרפרני, דרדר כחול, קיסוסית קוצנית, קרדה מכסיפה, רכפה גדולה, קחוון מצוי, כלמינתה אפורה,ילקוט הרועים, מרור הגינות, ויתר מיני החורש הטבעי כמו אלונים וכד'.

בית מאיר שהינו המושב הסמוך הינו מושב דתי הקרוי על שמו של הרב מאיר בר אילן זצ"ל בנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. המשוב הוקם על אדמות הכפר הערבי בית מאחסיר אשר נכבש באביב תש"ח (אפריל 1948) מידי הערבים שהתבצרו בו וזרעו מוות בשיירות שעברו למרגלותיו. לאחר כיבוש בית מאחסיר וסריס (שורש) נפתחה הדרך לירושלים.
שמורת המסרק

כשנצא  מהרכב במגרש החניה של שמורת הסטף [מומלץ לא להשאיר דברי ערך ברכב] נבחין בסמוך אלינו במדרגות המובילות לתחילת המסלול.  לאחר שנטפס בהן נתחיל לפסוע בשביל ולאחר הליכה קצרה נגיע לאיזור בו ישנן מס' מערות ושרידי תעלות שנחפרו בתקופה שלפני מלחמת העצמאות. בסמוך לתעלות ישנה תצפית נהדרת על השפלה.

 

שמורת המסרק

לאחר שנהנה מהנוף נמשיך עם השביל ולאחר כ 200 מ' של צעידה נגיע לשרידים של מבנה עתיק שישנם הסוברים שזהו קברו של אחד ממלוויו של מוחמד – האימם עלי,שקברו מופיע בכמה וכמה מקומות. כמו הישוב אזור, ורכס הראש שמעל בית חורון, ולכן העניקו למקום קדושה [מה שמנע גם את כריתת העצים סביבו].  אגדה מוסלמית שמביא חוקר א"י זאב וילנאי ז"ל מספרת  כך: פעם ראה האימאל עלי ילדה קטנה בוכיה. שאל אותה: למה תבכי? אמי שלחה אותי להביא שמנת בצלחת, ענתה הילדה, והנה נשפכה השמנת על הארץ ואני חוששת מלשוב הבייתה בידים ריקות. חס עלי על הילדה, רכן לארץ וסחט בידיו את רגבי העפר אל תוך הצלחת. האדמה שכאבה את לחץ כפות ידיו של עלי פתחה את פיה ואמרה: יבוא יום ואנקום ממך עלי את נקמתי, בבוא יומך לא ימצא גופך מנוח באדמה אשר סחטת. כשמת עלי, הטעינו את גופתו על גמל להוליכה לקבורה, אך בכל מקום בו הטמינו אותה, התכווצה האדמה והיא נפלטה החוצה. ועד היום משוטט הגמל ומנסה למצוא מקום לקבור בו את עלי אך לשווא. ובכל מקום בו הוא מנסה לקבור את עלי, מצויה מצבתו לאות ולסימן.

שמורת המסרק

נמשיך עם השביל שמתחיל לחזור לכיוון החניה נעבור ליד בונקר [זהירות – סכנת התמוטטות – אסור להכנס!] נוסף ממלחמת העצמאות, ותצפית נוספת  ונגיע לרכב – סה"כ הליכה דיי קלה של קילומטר בתוואי הררי – מתאים לילדים קטנים ועם מנשא אבל לא בעגלה

אם נרים את ראשינו לקו השמים נראה הצורה המשוננת שצמרות העצים יוצרות ומכאן שם השמורה – שמורת המסרק.

ם רוצים לסייר גם בהר ארנה, נחזור עם הרכב כחצי ק"מ ונחנה ליש השילוט לכיוון דרך  בורמה [ קטע זה של דרך בורמה עביר לרכבים בעלי הינע כפול (4X4) בלבד. וכמובן להליכה רגלית. הוא מתחיל כאן ומסתיים בחניון אנדרטת המח"ל שעל כביש 38, כחצי ק"מ ממחלף שער הגיא]

מהחניון נפנה ימינה (לכוון הישוב שורש) ונלך בשביל מסומ"ש ירוק. השביל רחב ונוח, ואחרי כמה מאות מטרים הוא פונה שמאלה. נפנה ונגיע לפיצול שבילים, ניתן לפנות שמאלה עם הסימון הירוק, אך מומלץ לפנות ימינה (ישר) בשביל ללא סימון שלאורכו מונח צינור מים שחור.

השביל מתפתל בין הסלעים, חולף על פני תצפית רמה (מספר ספסלים) ומגיע למשלט 16 [אחד מהמשלטים מהם הגנו על הדרך לירושלים. כיום יש במקום עמדת תצפית מרשימה, ממנה נשקף הנוף ממודיעין, דרך מודיעין עילית, רכס המשלטים ובראשו נווה אילן ורכס עמינדב, ובתחתית כביש מס' 1 המתפתל בתוך ערוץ נחל נחשון [ערוץ נחל אכזב, מוקף רכסים גבוהים משני צידיו. רכס שיירות (עליו אנו עומדים) מדרום, ורכס משלטים מצפון. בערוץ הנחל הוקם בשנת 1896 דרך הגישה לירושלים שהפכה לימים לכביש מס' 1].

.. כאן אנו פוגשים את השביל הירוק אותו עזבנו לפני כן.

מכאן נפנה ימינה ונמשיך בשביל הירוק, השביל ירוד עד שמגיע לצומת דרכים משולטת ובצידה מבנה פח. נוכל לפנות ימינה ולטפס על משלט 21, שהינו המשלט הגבוה ביותר ברכס שיירות וממנו יש תצפית מדהימה,  ואח"כ לשוב הנה. נוכל לפנות שמאלה ולרדת לתוך הערוץ עד למפגש עם השביל האדום.

מכאן נפנה שמאלה ונעלה עם השביל עד נקודת ההתחלה.

בסוף החורף  ובאביב ישנה פריחה נהדרת בנקודות רבות במסלול.

דגשים

הכניסה לבונקרים מסוכנת ואסורה.

מה עוד יש לראות באיזור? דרך דיפנבייקר, הר איתן והסטף.

כתיבת תגובה

סוג המסלול

מסלול מעגלי

רמת קושי

משפחות

על המסלול

מחפשים מורה דרך לטיול הבא שלכם? מלאו את הטופס הבא או חייגו 052-4282461