שמעון הצדיק, ע"פ המשנה במסכת אבות [פרק א' משנה ב'] היה משיירי כנסת הגדולה ואמרתו המפורסמת שאף חקוקה על ציון קברו הינה "על שלשה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים"

המקורות מביאים מעט מתורתו של שמעון הצדיק ששימש ככהן גדול 40 שנה.

התיאור המפורסם ביותר בהקשר של שמעון הצדיק הינו התיאור של המפגש עם אלכסנדר מוקדון המתואר במסכת יומא דף ס"ט עמ' א:

"בעשרים וחמשה בטבת יום הר גריזים הוא, דלא למספד. יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו, ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה, לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עימו, ואבוקות של אוּר בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה, עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך, כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק – ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפנַי בבית מלחמתי. אמר להם: למה באתם? אמרו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב – יַתעוּךָ גויים להחריבו? אמר להם: מי הללו? אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. אמר להם: הרי הם מסוּרים בידיכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים, עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין, כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו. ואותו היום עשאוהו יום טוב"