נתיב הפוספטים במכתש הקטן
נתיב הפוספטים במכתש הקטן
איך מגיעים
איך מגיעים למכתש הקטן? ניסע בכביש 25, נעבור את דימונה ובק"מ 112 נפנה ימינה (דרומה) על פי השילוט "למכתש הקטן".
אחרי כארבע מאות מטרים נראה את מרפסת התצפית, כאן מתחיל סיורנו.
בסיום המסלול נשוב באותה דרך בה הגענו.
פירוט
מכתשי הנגב וחצי האי סיני, נוצרו בימי הבריאה ע"י התרוממות רכסים ובקיעתם, יחד עם הליך של זרימת מים כבירה. תהליך מעין זה ניתן לראות בכל בית בעת אפית עוגת-טורט. בעת האפיה מתרומם מרכז העוגה ולפתע הוא נסדק.
ההתרוממות יצרה שכבות סלע אופקיות, והן מצוקי המכתש הנראים בקירות זקופים. הסידוק וזרימת המים חשפו שכבות חול עמוקות, מהן צבעוניות בגלל המינרלים השונים שמרכיבים את החול והמסלע שבהן.
כן נחשפו תופעות נדירות כמו סוגי סלע, תצורות מענינות ומשקעים השוכנים בתוכו.
תופעת טבע שכנה היא השבר הסורי-אפריקני שמפריד בין הלוח עליו יושבת ארץ ישראל ללוח הערבי שמזרח לו. תנודת הלוחות בכיונים מנוגדים זה לזה נמשכת עד ימינו, והיא מצטרפת לשרשרת רעידות אדמה בלתי פוסקות שמשנות את תוואי השטח.
לפני כמאה שנה התגלו מרבצי פוספוריט (סלע הפוספט) בנגב. בשנים תשכ"א-ב החלו בכרייתם. הפוספט המוגמר משמש למוצרים שונים, כמו דשן לחקלאות, חומרי נפץ, תרופות ואפילו נקניק וקוקה קולה. הליך יצורו מורכב משטיפה, קליה וטחינה.
הפוספט מצוי בכמה מקומות בנגב, הוא מוסתר ע"י שכבות חול שחשיפתם מגלה את הפוספט ומאפשרת את כרייתו בחציבה פתוחה (בור ולא מנהרה).
האיזור בו נסייר שימש לחציבת פוספטים עד שתמו, אז הוחלט לשקם את המחצבות כדי להעלים את הפצע שהותירה החציבה בנוף המדברי.
בתקופת עוזיה מלך יהודה התרחב שטח המלוכה ונבנו ערים ומצודות בנגב הרחוק. הנבטים שפעלו בנגב החל מסוף תקופת החשמונאים דרך תקופת רומי וביזנטיון ועד התקופה הערבית (המאה ה-7) סללו שני דרכים שחצו את האיזור, האחד עלה מהעירה צוער ששכנה בדרום ים המלח, בנתיב המקביל לכביש 25 של ימינו. השני עלה מאיזור חצבה דרך מעלה עקרבים ועד ממשית. לאורכן מצויים עד ימינו שרידי מצדים, סימני דרך ועוד. בתקופה הרומית כונה המקום "לימס פלסתינה" והוקמו מצדים שישמשו כמוקדי שליטה באיזור זה כנגד פלישת נוודי המדבר, אלו תפקדו עד המאה ה-5.
בשנת תשכ'ז נפתח כביש הערבה והדרך לאילת העוברת במעלה עקרבים ירדה מגדולתה עד שהפכה לדרך טיולים פנימית.
מומלץ לעשות את המסלול במכתש הקטן בשעת בוקר מוקדמת, בה השמש ממזרח לנו מאירה את הסביבה עליה אנו צופים.
הדרך בה ניסע מסומ"שת בצבע אדום (למעט קטע קטן בצבע ירוק).
בפניה מכביש 25 נאפס את מד המונה של הרכב.
אחרי כארבע מאות מטרים נגיע למרפסת תצפית.
שלטים במקום יסבירו לנו על המבנה הגיאולוגי של השטח בו נסייר, את משמעות כרית המחצבים באיזור זה ואת הצפוי לנו לאורך הסיור.
לאחר שסיימנו נצא לדרך, נסע בדרך כורכר טובה לכל רכב, לעיתים יופיעו בה קטעי אספלט, שריד למחצבות הפוספטים שפעלו במקום עד לסגירתם.
ק"מ 1.5 נחצה את נחל תמר, אפיקו רחב למדי ובו כמה עצים. במורד הנחל הוא הופך לקניוני ומצוקי.
ק"מ 2 ישנו סימון שחור המוביל לנחל צפית.
ק"מ 2.9 נחצה את ערוץ נחל צפית, הדרך עושה פנית פרסה חדה לימין.
ק"מ 4.3 מכרה עורץ. במקום מרפסת תצפית על המכרה ששוקם לאחר הפסקת הכריה בו. השיקום נעשה ע" שפיכת כמויות ענק של שכבת החול העליונה שמכסה את משטחי הפוספט. שיקום מלא עד להשבת נראות פני השטח לקדמותן, יארך מאות שנים, אם בכלל.
משמאל לנו גבעה ועליה מרפסת תצפית נוספת. ההגעה למקום רגלית, והיא מחייבת טיפוס קצר.
ק"מ 5.6 הדרך חסומה. נפנה ימינה בסמ"ש הירוק, אך נמשיך בדרך הכורכר שכן השביל הירוק הופך מיד למסלול רגלי.
ק"מ 6.3, נעצור ונביט ימינה אל מעלה ההר. נשים לב לכדורי סלע לבנים על שכבה כהה, אלו הם ה"בולבוסים". מעליהן אבני סלע ענקיות הנראות לכודות בתוך שכבות החול שעליהן. על כל זה נלמד בתחנה הבאה.
ק"מ 7.3 תצפית מכרה מזר. מעל גבי השלטים המוצבים במקום נלמד על תצורות הסלע השונות שלפנינו.
לאחר הירידה ממכרה מזר נתחבר שוב אל הסימון האדום.
ק"מ 7.9 נפגוש סימון כחול לכיון נחל צין וחצרה.
ק"מ 8.4 נחצה אפיק נחל ומשמאלנו צינור מים. באפיק הנחל נעשית הדרך צרה, ויש לחצותה בזהירות.
ק"מ 9.1 תצפית המכתש. מכאן נצפה אל עבר מוצא נחל חצרה מפתח המכתש הקטן. מתחתינו חניון לילה, זהה אותו על פי שרידי המדורות שהושארו במקום.
ק"מ 10 הכניסה למכתש. נעצור במקום המסומן וניגש פנימה בשביל חצצי, עד אחרי שנעבור את תחנות השאיבה.
מכאן נצפה אל עבר מרחבי המכתש. מולנו ומעט שמאלה מעלה עלי, מימין מעלה חצרה.
דגשים
המסלול עובר בתוך ערוצים, אין להיכנס בשעת שיטפון. אין קליטה סלולארית לאורך המסלול