יודפת היתה אחת מערי הגליל המבוצרות שעמדו מול הרומאים במסעות הכיבוש שלהם בארץ ישראל. יודפת נפלה לאחר מצור ארוך ואכזרי שנמשך 47 ימים בחודש תמוז בשנת 67 לספירה.. ניתן לקרוא כאן תקציר של מהלך הכיבוש.

בספר "תולדות מלחמות היהודים" שחיבר יוסף בן מתיתיהו [הוא היה מפקד המקום ולאחר שכבשו הרומאים את המבצר הוא הסגיר את עצמו לידיהם] מתאר יוסף בן מתיתיהו את המצור והקרב:

הנה מס' ציטוטים ממהלך המצור כפי שמתואר ב"ספר מלחמות היהודים ברומאים":

למה החליט אספסיינוס לכבוש את יודפת? "ואספסינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משגב חזק לבני הגליל. " [וחשב שאחרי כיבוש יודפת שאר המקומות יכנעו" [שם עמ' קפ"ז]

תיאור המבצר בעיני הרומאים: ".והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, היקף מעברים תהומות אין-חקר ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעמקי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה יצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל-כן נסתרה מכל"

הדינמיקה של המצור:  "אחרי-כן הציג אספסינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה וששים, וצוה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה.זורקי החצים (הקטפולטות) הקיאו להבי-ברזל ( ואבנים גדולות בנות משקל ככר – – – – — " עפו מן הבליסטראות ולפידים וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר, כי גם המון לורכי-הקשת הערבים וכל הרובים והקלעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את צפוי בעלי-המלאכה והכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש"

כיבוש העיר:  "אולם ביום הארבעים ושבעה למצור העיר התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ואמר לו, כי רק מתי-מספר נשארו להגן על העיר וגם הם רפי-אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכופים ומהקרבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אתם ביד חזקה. והאיש הוסיף……., אם ינסה איש להתנפל עליהם לעת האשמורה האחרונה (אשמורת הבקר),יען כי אז הם שומרים למצוא שעת מרגוע מהבלהות ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על-כן יעץ האיש להסתער על העיר בשעה הזאת," [שם עמ' ר]