עקרון היא אחת מערי הפלישתים. בעבר זוהתה בקרבת הישוב עקרון של ימינו, בעיקר על בסיס שמו הערבי "עקיר", כיום מקובל לזהותה בתל מקנה אשר בין יסודות ורבדים.

בתל נערכו חפירות ונמצאו ממצאים רבים ומענינים, הם הוצגו בעבר במוזיאון שבקיבוץ רבדים, אך הועברו לפני מספר שנים למוזיאון באשדוד. כיום מכוסה התל כולו בעפר וקוצים, וקשה לזהות את ממצאיו.

באתר חוות שנלר השתכנו חברי קיבוץ רבדים מיד אחרי נפילת קיבוצם בגוש עציון ערב הקמת המדינה, ולפני עלותם לנקודת הקבע. את סיפורם המרתק של רבדים נשמע בביקורנו בקיבוץ וברחוב הפלישתי המוצג בו (הממצא היחיד שנותר לאחר העברת המוזיאון לאשדוד).

וזה סיפורו של שנלר והחווה שלו.

לשם כך נחזור כמה שנים אחורה לשנת תר"כ-1860. בשנה זו ארעו כמה וכמה דברים מענינים. בנאפולי ובסיציליה פרץ מרד כנגד עליית מחירי הלחם, בהונגריה נולד ב.ז. הרצל וברוסיה האדמו"ר הרש"ב מליובביטש זצ"ל, בארה"ב נבחר אברהם לינקולן לנשיא (מה שהביא לפתיחת מלחמת האזרחית בשנה שלאחריה ולביטול העבדות בעוד חמש שנים) ובסין הסתיימה מלחמת האופיום השניה.  אח, איזה עולם נפלא היה אז…..

אבל לא על כל אלה באנו לספר כי אם על מלחמת האזרחים שפרצה בלבנון. למעשה החל המרד עוד בשנת תרי"ח-1858, כמרד מעמדי של האיכרים נגד השליטים. אולם כטוב לב החבר'ה במרד הפכו אותו עד מהרה למלחמת אזרחים מארונים נגד אזרחים דרוזים, ובהמשך ירדו מהיציע אל המגרש אזרחים שיעים טובי לב ואזרחים יוונים אורתודוקסים שופעי נדיבות ועוד כל מיני חבר'ס נחמדים. נשמע לכם מוכר? כן. לא תמיד היה היאהוד אשם בכל הצרות של השכונה.
באותה שנה התערבו חמש המעצמות (מישהו אמר אמריקה? מה פתאום, אנחנו מתכוונים לרוסיה, אוסטריה, פרוסיה, צרפת ובריטניה) ועשו סדר בבלגאן, האם זה החזיק מעמד? ברור, תראו איך פורחת ומשגשגת מאז ועד היום מדינת הארזים.
נו שוין, לא על כך באנו לספר לכם. הקיצער המעיישע, מלחמה כמו מלחמה מותירה אחריה יתומים רבים. מה עושים? תשאלו את יוהאן לודוויג שנלר. הברנש הזה היה מסיונר גרמני שחי בירושלים, ובעידודה של ממשלת גרמניה קם ועשה מעשה. לא מעשה אחד כי אם ארבעה מעשים.

ארבעה בתי יתומים הקים שנלר ברחבי הארץ לטובת אותם יתומים מארונים:

הראשון והמפורסם מביניהם הוא זה שהיה ברחוב מלכי ישראל בירושלים – היכן שהיה מחנה שנלר (והיום יש שם שכונה יוקרתית סביב שרידי המבנים שחלקם בתהליך שימור) שברחוב מלכי ישראל בירושלים.  וישנם מספר בתים לאורך הרחוב בהם מתגוררות משפחות של יהודים יראים ושלמים – נקצר ונספר רק שהוא הוקם בשנת תרט"ו-1955 תחילה כחוות מגורים, אך משנת תר"ך-1860 ואילך הורחב במטרה לשמש כבית יתומים נוצרי תמים, ובעבור השנים התגלו פניהם האחרות של מנהליו, כשהוא הפך למרכז פעילות פרו-נאצי כולל נסיון לייבא נשק כדי להילחם ביהודים (שוב היהודים אשמים, הזהרנו אותכם ולא האמנתם), אך זה לא החזיק יותר מידי זמן באויר, כשבפרוץ מלחמת העולם השניה נפנפו הבריטים העצבניים את כל האוכלוסייה הגרמנית מפלשתינה לאוסטרליה הסמוכה, זה כלל את הטמפלרים  וכל מיני אספסופים שבאו לפה מבלי לבקש מאיתנו רשות. וכך נגמרה סאגת שנלר הגרמנית והחלה הישראלית, שהיא תמיד תמיד יותר מפותלת מרשימה ומסובכת.
לפני קום המדינה שימש הבסיס הבריטי שהוקם בו כמטווח עבור לוחמי האצ"ל והלח"י, לאחר קום המדינה שימש כבסיס עבור כוחות צה"ל, כך הוסתרו בו טנקים לקראת מלחמת ששת הימים, בניגוד גמור להסכמי שביתת הנשק, אוי ווי. אח"כ הוסיף לשמש יחידות שונות בגלגולים שונים ומשונים, עד שפונה סופית לבתחילת שנות ה 2000 לא לפני ששימש כתפאורת רקע לצילום הסרט "אושפיזין" (אחרי שמשתתפיו נרגמו באבנים בשכונה אחרת, וד"ל). בקיצור אחלה מקום.

השני הוקם בעיר הערבית נצרת.
במערבה של העיר במחצית הדרך בין העיר העתיקה לקיבוץ כפר החורש, בנה בשנת תר"ע-1910 אדון יוהאן לודוויג שנלר שלוחה לבית היתומים הסורי שבירושלים. העסק לא כל כך צלח, שכן בשנת תרע"ח-1918 הגיעו לשם הבריטים ולהם היו תוכניות משלהם, בשנת תרפ"ב-1921 הוא שימש כבית יתומים לארמנים דוקא. אך לבסוף הגיעה שנת תרפ"ח-1928 והאתר שב ליעודו המקורי, וכך הוא פעל עד שבשנת תרצ"ג- 1939 התעופפו מכאן אנשיו יחד עם חבריהם הירושלמים והסוף ידוע.
כמו בירושלים, גם כאן השתלט צה"ל על המבנים, ורק לפני כחמש שנים התפנה משם, תוך שהוא מאפשר לתושבי העיר לנצל את השטח לשכונת מגורים, מלבד שלשה מבנים שנותרו עדות אילמת לפרשה זו.

השלישי הוקם במקום בו אנו נמצאים כעת. כאן הוקמה השלוחה החקלאית של בית היתומים הסורי, והיא נועדה לשמש את השוכנים בו ללימודי חקלאות. כך פשוט? לא כל כך, גם זה לא ממש הצליח. השימוש היותר מועיל של מבני החווה היה דוקא בתקופת השתכנות עקורי רבדים מהגוש, ששכנו במקום למעלה משנה, עד אשר מצאו להם מנוחה במשכנם הנוכחי שממערב לכביש שש.
ועוד שימוש מועיל נעשה בו ע"י שני חבר'ה מחבלני חטיבת גבעתי של הימים ההם, שערכו בו תחרות פיצוצים עזה, שיש טוענים כי קולותיה נשמעים בסביבה עד היום, בעיקר בלילות גשומים, ולך תתווכח עם אגדות.
פרשיה עלומה נוספת שקשורה במקום זה, היא רכישת קרקעות הסביבה בידי חברה מסתורית בשם "החברה להכשר הישוב" (הכשרת הישוב?) עבור יהודים מליטא שחפצו להקים במקום ישוב בשם ….. "כפר קנאים" לזכר קנאי מדבר יהודה מתקופת הבית השני.

על הרביעי, זה שנמצא בחוות שפון בכניסה לקיבוץ נצר סירני, ואשר משמש כיום כאולם ארועים, נספר בביקורנו שם.

ועל גירוש הגרמנים ע"י הבריטים נספר בביקורנו בבני עטרות הלא היא וילהלמה.