קבר רבי יהודה בן בבא
קבר רבי יהודה בן בבא
איך מגיעים
ציון הקבר של רבי יהודה בן בבא נמצא בשפרעם – בנקודה זו כדי להגיע לשם נוסעים לכיוון שפרעם על כביש 79 ולפי הוויז והשילוט [לא ניתן להסביר בצורה מדוייקת את הכיוונים בתוך העיר אבל הווייז מאד מדוייק]
פירוט
רבי יהודה בן בבא היה תנא בן הדור השלישי, שחי במאה השניה לספירה. הוא היה ידוע כצדיק שנוטה להקל למען החברה בפסיקותיו היכן שניתן – כמו שמתואר בתוספתא – בירושלמי, פרק ז' הלכה ט': "מעשה ונמצא נחש מת בבור יין ובאו ושאלו את רבי יהודה בן בבא והתיר להם את הבור" – שרואים שחס על ממונן של ישראל.
ביבמות פרק ט"ז משנה ג' ניתן לראות עוד מקרה בו רבי יהודה בן בבא ניסה להקל בתנאי העדות של זיהוי מוות של אדם – כדי למנוע מצב של עגינות מאשה: "אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם, אף אל פי שיש סימנין בגופו וכליו. אין מעידין עד שתצא נפשו ואפילו ראוהו מגוייד וצלוב והחיה אוכלת בו. אין מעידין עד שלושה ימים. רבי יהודה בן בבא אומר לא כל האדם ולא כל המקום ולא כל השעות שווין"
קבי יהודה בן בבא היה מצדיקי דורו מאד והיתה חשובה לו ההמשכיות של סמיכת הרבנים.
וכשהטילו הרומאים גזירה של איסור לסמוך רבנים – כדי לקטוע את שרשרת היהדות – הוא פעל כנגדה ושילם על כך בחייו, ובצטרף בכך לעשרת הרוגי מלכות – וכך מספרת הגמרא במסכת סנהדרין:
"שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך – יהרג, וכל הנסמך – יהרג, ועיר שסומכין בה – תיחרב, ותחומין שסומכין בהן – יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה. כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? – אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים. אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל, ועשאוהו ככברה"
ועל שם מעשה הסמיכה שעלה בחייו של רבי יהודה בן בבא – נקראה הצומת הנמצאת בין אושא לשפרעם – צומת הסומך.
ואם כבר אתם בקברו של רבי יהודה בן בבא – לא תנסו לבקר גם בבית הכסת העתיק בשפרעם? בודאי שתנסו….כוונו לשם את הווייז ותגיעו אל הגרעין העתיק של שפרעם שם שוכנים מסגד עתיק, כנסיה עתיקה ובית הכנסת העתיק של שפרעם.
המפתח נמצא אצל המשפחה שגרה ממש מעל המבנה [אבי המשפחה נפטר בתחילת 2022 וכעת נשותיו הן מחזיקות המפתח לבית הכנסת העתיק]
לאחר קום המדינה שופץ בית הכנסת בתיכנונו של האדריכל מאיר בן אורי בין השנים 1956-1958, שדאג לעיצוב הפנים וחזית בית הכנסת בסגנון בית הכנסת בפקיעין [שגם את שיפוצו הוו תיכנן] עם גמלון ומנורה בקדקדו. . במהלך השנים בית הכנסת עבר שיפוצים נוספים וגם מס' התנכלויות, ונכון לעת ביקורינו במקום בית הכנסת היה נקי והיה מרגש מאד להתפלל בו מנחה, בידיעה שיכול להיות שחכמי הסנהדרין, שעברו בשפרעם באחד מנדודיהם התפללו באותו המקום.
דגשים
סעו בעקבות הוויז לכיוונם של קבר רבי יהודה בן בבא ובית הכנסת העתיק בשפרעם…אין ברירה…
לפוסט הזה יש 2 תגובות
ממתי המנורה על גג בית הכנסת ? היא דומה למנורה על בית הכנסת העתיק בפקיעין ?
המנורה משנת 1958. היא עוצבה כמו כל אתר הקבר על ידי אדריכל מאיר בן אורי שעיצב זמן קצר לפני כן את בית הכנסת העתיק בפקיעין ואת המנורה שעליו. מאמרים ומצגות בנושא באתר מוזיאון בן אורי לאמנות יהודית