עזבת צ'רטה – אבן העזר המקראית
עזבת צ'רטה – אבן העזר המקראית
איך מגיעים
ניסע בכביש 5 מזרחה, נחלוף על פני מחלף קסם ונפנה ימינה במחלף אפק לכיון ראש העין מזרח (אם טעינו ופנינו לכיון איזור התעשיה קסם, נשוב לכיון ראש העין על פי השילוט).
הדרך עולה בתחילה ויורדת בהמשך, ברמזור הראשון נפנה ימינה לנחל רבה ובכיכר שוב ימינה לדרך הציונות.
ניסע עד סוף הרחוב ונפנה ימינה לדרך השומרון, בסוף הרחוב נחנה ונעלה בשביל ההולך לכיון כביש 5.
השביל משולט לכל אורכו, הוא חולף על פני מחצבה ישנה ומטפס אל ראש הגבעה, לאחר כ-200 מטרים הגענו אל האתר.
במקום שילוט והסברים.
פירוט
"אבן העזר" מוזכרת בתנ"ך כשמם של כמה אתרים, האתר שאנו עוסקים בו כעת מוזכר כמקום עמידתם של בני ישראל בעת מלחמתם עם הפלישתים, מלחמה בה נשבה ארון האלוקים ונחרב משכן שילה.
"וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק. וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ. וַיָּבֹא הָעָם אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ. וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹקִים חָפְנִי וּפִינְחָס. וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית ה' אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ. וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה. וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹקִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹקִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר. הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם. וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי. וַאֲרוֹן אֱלֹקִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס. וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ. וַיָּבוֹא וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יַד דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי-הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹקִים וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר וַתִּזְעַק כָּל הָעִיר. וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי. וְעֵלִי בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל עֵלִי אָנֹכִי הַבָּא מִן הַמַּעֲרָכָה וַאֲנִי מִן הַמַּעֲרָכָה נַסְתִּי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר מֶה הָיָה הַדָּבָר בְּנִי. וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם-שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹקִים נִלְקָחָה". (שמואל א פרק ד).
"אפק" פירושה מקום בו ישנם מים רבים, כמו ההטייה ברבים "אפיקים". אפק המקומית מזוהה עם מבצר אנטיפטרוס שמעל מקורות הירקון, להבדיל מאפק הצפונית שממזרח לקרית ביאליק.
דרך הים הקדומה עברה בין תחילת נחל הירקון לגבעות המתרוממות מזרחית לה באיזור ראש העין של ימינו. אל רצועה צרה שרוחבה פחות מק"מ אחד התנקזו כל עוברי הדרכים.
אם אכן נאספו הפלישתים יושבי החוף אל מעבר לאנטיפטרוס, הגיוני ביותר שהיהודים יתקבצו אל אחת הגבעות שממזרח לה, והקרב התחולל במישור שביניהם.
שימו לב לבית ארבעת המרחבים, כמוהו נמצאו הרבה ברחבי הארץ, תחילה סברו שהוא מאפיין את הבניה הישראלית של ימי ההתנחלות, אח"כ נמצאו בתים נוספים מתקופות אחרות.
בית שלם מדגם זה נמצא במוזיאון הפתוח "דרך הדורות" שממזרח לאוניברסיטת חיפה .
מאחורי בית ארבעת המרחבים מצוייות ממגורות תבואה רבות.
בעיזבת צ'רטה ("עיזבת" פירושו ישוב עונתי, מעין כפר בת של הישוב הגדול, אליו באים הפלאחים בעונה החקלאית המתאימה. הכפר צ'ארטה נמצא כ-13 ק"מ מזרחית לנו באיזור ברקן) נמצאו שרידים ארכיאולוגים מאותה תקופה, בהם "בית ארבעת המרחבים" שהוא מבנה בעל חדר אחד אורכי ושלשה חדרי רוחב, וכן ממגורות תבואה.
הממצא המעניין שנמצא במקום הוא "אוסטרקון" חרס שעליו משורבטות אותיות הא-ב העבריות הקדומות. ניתן לראותו כיום במוזיאון ישראל י-ם.
אין לנו יכולת לדעת מי כתב את האסטרוקון, אך בין אם היה זה אדם מלומד ובין אם נער מתלמד, הרי שהוא מעיד על זהות יושבי המקום.
דגשים
- בעזבת צקטה בורות רבים בשטח – מחייב זהירות רבה בזמן הטיול!
- בסוף החורף יש פריחה רבה באיזור אולם בקיץ ניצן לראות במקום רא את השרידים
- הביקור בעזבת צ'רטה כולל עליה של כ 250 מ' ולאחר מכן נרד אותה בחזרה – לא אפשרי עם עגלות.
- אם אתם כבר באיזור ראש העין מומלץ לבקר גם ב שביל הפריחה ביער ראש העין [אם הגעתם בחורף / אביב], גן לאומי מבצר אנטיפטרוס [בתשלום], גן לאומי מקורות הירקון [בתשלום] גן לאומי מגדל צדק [בתשלום] בריכת הנופרים, ומאוזוליאום מזור.