מצד חצבה – תמר המקראית

מצד חצבה – תמר המקראית

אתר ארכיאולוגי מהתקופה הישראלית והביזנטית. ועץ שיזף זקן מופלג

איך מגיעים

מכביש 90 באבן ק"מ 160 נפנה מזרחה אל כביש 227, ומיד שמאלה אל מצודת חצבה.

נחנה את הרכב, ונגש אל אתר החפירות.

פירוט

בספר מלכים א (פרק ט) מסופר שאחרי בנות שלמה את בית המקדש בנה מספר ערים, ביניהם גזר וחצור ועוד מוזכרות הערים "וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר (קרי תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ". עיר זו מוזכרת גם בגבולות הארץ שבספר יחזקאל (פרק מט): "כֹּה אָמַר ה' אלוקים, גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים… וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל, וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה".

בעבר נטו לקבוע כי מצד תמר (הרומאי) המצוי כמה ק"מ מערבית לצומת הערבה – הוא תמר המקראית, כיום מקובל לזהות את תמר עם המצודה בה אנו נמצאים.

במקום ישנו עיר מהתקופה הישראלית, עובדה זו ניכרת מיד במראה השער האופייני שלה. עיר זו הייתה קייימת עד ימי עוזיהו שהרחיב את גבולות הממלכה דרומה, וחרבה ברעש האדמה שהיה בימיו. על יד העיר נמצא בית ארבעת מרחבים, זהו בית בן ארבעה חדרים והוא מהמאה ה7-8 לפני הספירה, דהיינו ימי בית ראשון.

בתקופה הנבטית שימש המקום כמצד ומלון דרכים לאורך דרך הבשמים מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון, וכתחנת בינים בין מואה למעלה עקרבים.

על גבי העיר נבנתה בתקופה הרומית (מאות 3-4 לספירה) מצודה גדולה בעלת חומות רחבים ומגדלים אדירי ממדים. במקום ניתן לראות מחסני ענק ובורות מים גדולים, חלקם מטוייחים, כמו כן נמצא מחוץ למצודה בית מרחץ רומאי טיפוסי, שריצפת החדר החם שלו קיימת ועומדת על רעפי החרס האדומים שלה.

אח"כ יושבה העיר גם בתקופה הערבית הקדומה (מאה שביעית לספירה) וננטשה.

הסיבה לבנית עיר במקום זה היא הסמיכות למעיין "עין חוסוב" המכונה כיום עין חצבה, מעיין זה יבש בשל ירידת מי התהום, אך מקומו ניכר בעץ השיזף העתיק ששכן לידו.

לפני כארבעים שנה הגיע למקום יהודי ספק מומר ספק תמהוני, והקים חווה בשם עיר אובות.

אנשיו, בני דתות שונות, מהארץ ומארה"ב טיפחו את האתר על פי אמונותיהם, בין היתר התגוררו במקום גם יהודים שומרי מצוות, אך לאחר מותו התפזרה הקהילה וכיום הוא מאוכלס ע"י מתי מעט תיירים שבאים למקום לתקופות קצרות.

מצד חצבה

חילה ניגש לראש האתר. מימיננו עמדת שמירה תת קרקעית בת כמה עשרות שנים, כיום לא ניתן להיכנס אל תוכה. נעמוד מתחת לסככה ונצפה על העיר, נראה את החומה המערבית, ואת המגדל בפינה הצפון מערבית. אח"כ נרד אל השער הישראלי בצפון, וממנו אל בית ארבעת המרחבים בצפון מזרח.

משם ניגש אל עץ השיזף שבמרכז האתר וממנו אל הסככה הקטנה שממזרח לו, כאן נוכל לצפות אל בית המרחץ.

לסיום נעקוף את בית המרחץ מדרום ונראה את בורות המים.

 המצודה הרומאית

נמצאת בכניסה לאתר. גודלה 100X100 מטר לערך, חומותיה רחבות למדי והן בנויות קדמות ונסוגות, בפינותיה מגדלים רחבים, והיא מקיפה אתר ובו בורות מים, בית מרחץ וחדרים רבים.

שער העיר הישראלי

נמצא בצד בצפוני של האתר. זהו בית שער בעל שני חדרים מכל צד. שערים מסוג זה בעלי שלשה חדרים נמצאו בגזר חצור ומגידו.

בית ארבעת המרחבים

נמצא בפינה הצפון מזרחית.

בית מסוג זה מאפיין את התקופה הישראלית, תקופת מלכי ישראל. כמוהו מצויים בכל רחבי הארץ בתים דומים.

עץ השיזף

זהו עץ שיזף עתיק, העתיק מסוגו בארץ. קשה להאריך את גילו המדויק, מכיון שאין הוא עשוי טבעות טבעות. אך ההערכה הרווחת היא שגילו לכל הפחות 1,500 שנה ואולי אף 2,000.

בשל התייבשות המעיין, הוא מושקה כיום באופן מלאכותי.

בית המרחץ הרומאי

זהו בית מרחץ טיפוסי הבנוי משלשה חדרים. החדר הקר, החדר הפושר והחדר החם, להרחבה בנושא זה ניתן לעיין כאן.

מצד חצבה

ססמוך לאתר העתיקות ישנו דגם של המשכן שהוקם ומטופח ע"י עמותת "פריחת השושנה"

דגשים

שימו לב לאבנים ובורות בסיור במצד חצבה

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. אופירה

    כלפני כשנה הוקמה במקום חווה של מתיישבים יהודים, שווה לבקר

כתיבת תגובה

סוג האתר

אתר ארכיאולוגי מעניין

על האתר

מחפשים מורה דרך לטיול הבא שלכם? מלאו את הטופס הבא או חייגו 052-4282461