התמקמנו בצורת האות L [תראו את הצבת הכוחות בהמחשה ובמפה] כשמחלקה 3 עם הסמ״פ בירידה מתל חזקה עם הקנים מערבה ואנחנו, המ״פ סמל המחלקה שלי ואני על דרך 9099 עם הקנים דרומה.
כשהסורים, שלא ראו אותנו, התקרבו כדי פחות מ 200 מ׳ מהמקום בו הייתי אני, ניתנה פקודת פתיחה באש לכוח הסמ״פ ומחלקה 3.
הסורים חילצו עצמם, למה שתכננו כשטח הריגה, וכדי לאתרם (לא היו לנו אמצעי ראית לילה) הדלקתי זרקור לבן (כמו פנס ענק) שהיה מותקן על הטנק שלי, השטח הואר ואז פתחו המ״פ וסמל המחלקה שלי באש.
עם אור ראשון עשינו סקירת שטח וספרנו 60 כלים טנקים ונגמשים שחוסלו. יש בידי תצ״א שמראה זאת.
עד קרב עמק הבכא ביום הרביעי לבלימה לחמנו בגזרה שבין אלוני הבשן לחרמונית תחת פקודות ישירות של ינוש המח״ט.
לקרב עמק הבכא התייצבנו באגף הדרומי בתל ג׳ית מתחת לבוסתר 7 טנקים, מתוך כ 25 של חטיבה 7 כולה כדברי ינוש המח״ט, שהיו שם, השמדנו טנקים רבים מאוד ונשארנו ללא פגזים אבל הפקודה הייתה ״לא זזים״ ואכן רק כשיוסי בן חנן הגיע יצאנו למלא מחדש וחזרנו.
פלוגת טייגר הייתה בכוח החוד שפרץ למובלעת הסורית והגיעה לנקודה המזרחית ביותר ללג׳ה.
אני הפכתי למפקד כוח הטנקים של גד 17 גולני שישב בחרפא ונהלתי קרב קשה מול חיילי קומנדו וטנקי T62 עד להפסקת האש.