סביבות בית שערים

סוג: קווי נושא: נוף, היסטוריה, דת, ארכיאולוגיה, יישוב קדום, חניון פיקניק תחבורה: רכב פרטי, תחבורה ציבורית מחיר: ללא עלות רמת קושי: עגלות משך: חצי יום זמן: בכל שעות היום אורך: 2 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל נבדק לאחרונה: 9/4/2014
מזג האוויר באזור: 9

תקציר:

בתי קברות היסטוריים, חורשה יפיפיה, חניון על אם הדרך ושרידי העיר בית שערים. המסלול אינו כולל כניסה לשטח הגן הלאומי.

איך מגיעים:

ניסע בכביש 722. לקראת הגעתו לכביש 75 (צומת השומרים), ישנה פניה מערבה לכיון תל עמל ובית שערים.

נפנה לכביש זה ונעלה בו עד סופו, הכביש מתעקל ימינה ואחרי כחמש מאות מטרים ישנו מפרץ חניה בצד שמאל (ליד טיילת קטנה בשם "מצפה רות" או מול מסעדת "שלו ביער"). נחנה כאן או נמשיך מעט וניכנס לגינת משחקים בשם "חורשת השומרים", ונחנה בתחילתה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לאחר שסיירנו בשביל ההתיישבות המתחיל ומסתיים בקרן הצפונית של הגינה, נשוב אל הרחוב וניכנס אל בית הקברות של אגודת השומרים הצמוד אל הגינה בצידה הדרומי (לא להתבלבל עם בית הקברות של טבעון שנמצא בתחתית שביל ההתיישבות). לכשנסיים את הסיור נצא שוב אל הרחוב ונמשיך מעט עד לצומת המשולשת.

כאן נפנה ימינה אל רחוב יזרעאל, ומיד נראה בצד ימין (למעלה) את גן זייד.

מכאן נשוב אל הכביש והרכב וניסע חזרה לכיון דרום, נחלוף על פני הצומת דרכה הגענו ולאחר 200 מטרים נראה בצד ימין שלט "בית כנסת". כאן נחנה את רכבנו ונמשיך רגלית עד לסוף הסיור.

אחרי שסיירנו בבית הכנסת נמשיך רגלית לכיון מטה, ונחלוף על פני בית בד ושער (העיר) ההיסטורית, שניהם צמודים לדופן השמאלית של הכביש.

מכאן נעלה שמאלה בשביל אספלט ע"פ הסימון, עד שנגיע למבנה אבן גדול מימדים שקירותיו עשויים אבן גזית מהטיפוס ההרודיאני. על ידו עץ אלון מצוי רחב ענפים. ישנם המשערים שבבזיליקה זו ישבה הסנהדרין. בראש הגבעה שמעליה עומד פסלו של אלכסנדר זייד ז"ל, האיש על הסוס, כשהוא משקיף על שדות העמק עליהן שמר.

מעבר לפסל ומתחתיו נראה את קברו של שייח אברייק. לאחר שביקרנו בו וצפינו אל העמק, נשוב אל הפסל ונפנה שמאלה ע"פ סמ"ש כחול. איתו נרד בחזרה אל הכביש, עם הגיענו אליו נפנה שמאלה עד הנקודה בה הכביש מתעקל בחדות רבה ימינה ויוצר מעין פרסה. אנחנו נמשיך מכאן שמאלה בכביש הופף מהרה לשביל כורכר ומגיע עד לתחתית הגבעה.

אתר מנורת הקשתות נמצאת משמאלנו.

כאן מסתיים סיורנו, נוכל לשוב רגלית לאורך השביל והכביש עד לרכב, או שנרד שמאלה לכיון הגן הלאומי "בית שערים".

מידע כללי:

בית שערים נמצאת בדרום-מערב בגליל התחתון, על גבעות אלונים-שפרעם. אלו גבעות נמוכות העשויות מקירטון רך ועליו שכבת גיר קשה המוכנה "נארי", ביניהן עמקים בהם ישנה קרקע חומה מסוג רנדזינה שנוצרת מבליית הסלע. הגבעה עליה נמצא הישוב היא בגובה 110 מטר לערך. ומבחינה התיישבותית היא בין מגידו לציפורי ועכו.

יוסף בן מתתיהו (בספרו חיי יוסף) מספר שבית שערים היה כפר גדול בימי הבית השני, רק לאחר מרד בר כוכבא התרחב והפך לישוב, בהשפעת פליטי המרד שנדדו מיהודה לגליל. עוד מספר יוסף שלברניקי (אחותו של המלך אגריפס השני) היה בה מרכז לאיחסון תבואה משדות העמק.

ייחודו של בית שערים ופרסומו בא בעקבות הנקרופוליס (עיר המתים=בית קברות) שנתגלה לצידו. תחילתה עוד בימי הבית השני, אך רובה מהתקופה שלאחר החורבן.

לאחר החורבן, נדדה הסנהדרין בין עשר מקומות, וביניהם לבית שערים (ראש השנה דף לא) "א"ר יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה מקראי וכנגדן גלתה סנהדרין... מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא".

ר יוחנן בן נורי חברו של רבי עקיבא (בבלי מסכת ראש השנה דף לב) גר בה, אח"כ הגיע אליה רבי יהודה הנשיא וחי בה בעשורים האחרונים לחייו, כשהוא משמש ראש הסנהדרין. אם כי כשחלה עבר לציפורי הסמוכה, מפני שאוירה טוב משל בית שערים שנמוכה ממנה, וכך מספרת הגמרא (כתובות דף קג): "תניא רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים. והתניא (דברים טז') "צדק צדק תרדף" הלך אחר ר' לבית שערים? ר' בבית שערים הוה, אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי דמדליא ובסים אוירא" (רבי גר בבית שערים. כיון שחלה, העבירוהו לציפורי שגבוהה היא ומתוך כך יש בה אויר טוב).

פרשת פטירתו של רבי ומסע הלוויתו מתוארים בגמרא (שם) באריכות. נראה שמאז הפכה בית שערים לבית עלמין נחשק עבור יהודים מהארץ ומהתפוצות.

הממצאים המאוחרים ביותר בבית שערים הם מסוף המאה הרביעית, הראה שאז ננטש הישוב כתוצאה ממרד גאלוס או מסיבות אחרות (רעידת אדמה?) ומאז חיו בו רק נכרים.

 

בשנת תר"פ (1920) רכשה הקק"ל את אדמות האזור שננטשו ותושביהן עברו לגולן, והעמידה אותן לרשות משפחת זייד שהיגרה הנה מכפר גלעדי. 

בן המשפחה, אלכסנדר הקים קבוצות חקלאיות שעסקו במרעה ושמירת האדמות, תחילה קבוצת הרועים ואחר כך ארגון השומר ואגודת השומרים.

באזור הוקמו ישובי פועלים וקיבוצים שונים, חלקם קיים באזור זה עד ימינו.

משבנה אלכסנדר זייד את ביתו זיהה שרידים ארכיאלוגים, בעקבות כך הזמין את הארכיאולוג בנימין מזר לחפור אותם, וכך נתגלה בית הכנסת.

בשנת תרצ"ח (1939) נרצח אלכסנדר הי"ד בידי ערביי הסביבה בלכתו לקיבוץ אלונים הסמוך, עת שמע אזעקת פעמון וסבר כי התעוררה בעיה במקום.

החפירות במקום המשיכו והעלו את בית הקברות אשר בתחתית הגבעה, בתי מגורים ועוד. עד אז לא נודע מקומה של בית שערים והיו שסברו שהיא נמצאת מזרחית לגבעה זו, על כן נקרא שם הישוב השוכן ליד נהלל בשם בית שערים.

בין המערות שנחפרו בולטת אחת ובה מאות ארונות אבן (סרקופגים) ועל חלקם שמות כמו חנינא, גמליאל ועוד, כשמות בניו של רבי יהודה הנשיא. מקובל איפה שזו מערת קבורתו.

פירוט:

גינת המשחקים שבחורשת השומרים ומתקניה השונים נגישים גם למתקשים בתנועה. בקצה הדרום מזרחי של הגינה ישנן שתי רחבות תצפית לכיון עמק יזרעאל שנפרש תחתינו.

מהקצה הצפון מזרחי של הגינה יוצא שביל ההתיישבות/החלוץ הדתי,  השביל מעגלי, אורכו כארבע מאות מטרים והוא עובר בתוך חורשת עצי חורש טבעי ונטוע. אורנים אלות ואלונים לצד שיחים מסוגים שונים. פה ושם נגלה שלטי אבן ועליהם שמות ישובים.

המסלול אינו מחייב, ככלל הוא הולך עם כיון השעון, יורד כלפי בית הקברות של טבעון ומטפס חזרה במדרגות, אולם ניתן לשוטט ביער בכל אחד מהשבילים שחוצים אותו.

בבית הקברות של אגודת השומרים נקברו אנשי אגודת השומרים. המפורסם שבהם הוא אלכסנדר זייד, זה שבמקום הרצחו ובפסל לזכרו נבקר בהמשך הדרך. הוא קבור לצד רעייתו והוריו.

נסייר בין הקברים ונקרא את תיאוריהם על פי הכתוב על המצבה.

בצד המזרחי ישנו מבנה אבן על קברו של אחד השומרים. זהו בעז פרסוב ז"ל.

גן זייד

כאן בתוך הגן התנהל הרצח של אלכסנדר ז"ל בלכתו מביתו אל קבוצת אלונים ששכנה אז בראש הגבעה (כיום מוצב במקום שלט הנצחה והיא נקראת "גבעת האקדמאים".

במרכז הגן, ישנה אבן מרובעת דמויית מצבה ועליה הכיתוב "כאן נרצח...", מאחוריה כלפי מזרח ישנו סלע שעליו הכיתוב "כאן ארבו רוצחיו".

בית הכנסת

מכלול המבנים שייך לבית שערים ההיסטורית.

האזור הקרוב לכביש הוא אורוות סוסים ומחסנים שונים. יש המשערים שזהו ביתו של רבי, שכן הוא מתאים למסופר בגמרא על עושרו הרב, מעמדו הנישא והיותו בעל סוסים. למעשה לא ניתן לראות כיום את בית הכנסת אלא את הקיר המערבי שלו שהוא הקיר המזרחי של האתר, מכאן ואילך נמצא האתר בתוך שטח בית משפחת זייד והוא מכוסה עפר.

שרידי עמודים כותרות ובסיסים פזורים בשטח.

בית הבד ושער (העיר)

מימין שער מבנה (בית שערים לא הייתה מוקפת חומה ולכן זה לא שער העיר), ומשמאל בית בד כפול. מה שמעיד על המצאות עצי זית בכמות רבה באזור זה.

פסל זייד

הפסל ובו דמותו של אלכסנדר הרוכב על סוס, הוקם בשנת ת'ש (1940) מבטון, בשנת תשל'ח (1978) נוצק הפסל מחדש והפעם מברונזה ומשקלו כחצי טון. בשנת תשס"ח נעשה נסיון לגנוב את הפסל, אך שודדי מתכות הצליחו רק להפילו והוא הועמד מחדש. בשנת תש"ע נגנב זנבו והוא נוצק מחדש.

קבר שייח אברייק

קבר מוסלמי טיפוסי, המורכב משלשה מקטעים. החצר המשמשת לזיארות (הסעודות של העולים להשתטח על הקבר), המסגד שבקירו הדרומי מצוי המחראב (שקע המסמן את כיון התפילה) ואולם הקבר.

ניתן לטפס במדרגות (בזהירות!) אל גג המבנה ולצפות בסביבה.

הבזיליקה

מבנה ריבועי שקירותיו עשויות אבני גזית עם סיתות שולים רחב (דוגמת הכותל המערבי). תקרת המבנה ניצבה על גבי קשתות (את שרידיהן ניתן לראות בתוך המבנה).

ברחבת הבזיליקה נטוע עץ אלון-מצוי.

מערת המנורה

קבוצת מערות קבורה שמהוות חלק מהנקרופוליס של בית שערים.

מערות אלו שבחלקן חרוטות מנורות (חריטות מסוגים שונים מאפיינות את מערות בית שערים), נתגלו בשנים תרצ"ו-ת"ש. אך הן שוקמו רק לאחרונה, וכיום הן פתוחות למטיילים בתיאום מראש בטלפון 04-9831643.

דגשים נוספים:

הליכה בשולי כביש צר, בחצי השני של המסלול.

35.13132.7046