אנדרטת האריה השואג בתל חי: סיפור הגבורה ומידע למטייל

אנדרטת האריה השואג בבית הקברות של כפר גלעדי הינה אנדרטה לזכרם של שמונת הרוגי תל חי.

איך מגיעים

איך מגיעים לאנדרטת האריה השואג?

האנדרטה ממוקמת באצבע הגליל, סמוך לכפר גלעדי ומכללת תל חי.

ברכב: נוסעים על כביש 90 לכיוון צפון, ובצומת תל חי פונים מערבה (שמאלה) לפי השילוט לכפר גלעדי ולאריה השואג.
חניה: קיימת רחבת חניה מסודרת במרחק הליכה קצר ונוח מהפסל.

📌 מידע חיוני למבקר באריה השואג:

עלות כניסה: חינם (פתוח לקהל הרחב 24/7).
משך הביקור: כ-20 עד 30 דקות.
נגישות: האתר נגיש מלא לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים.
חניה: קיימת חניה מסודרת במרחק הליכה קצרצר מהאנדרטה.
שימו לב: האתר מהווה חלק מבית קברות, ולכן כהנים צריכים לשים לב למגבלות הלכתיות (יש שילוט במקום).
טיפ צילום: השעה היפה ביותר לצילום היא לקראת שקיעה, כשהאור מאיר את פני האריה.

פירוט

אנדרטת האריה השואג היא אחד מסמלי הגבורה המפורסמים בישראל. הפסל, יצירתו של אברהם מלניקוב, הוקם לזכר שמונת מגיני תל חי שנפלו בקרב בשנת 1920 (תר"פ), וביניהם יוסף טרומפלדור. האתר מציע תצפית מרשימה לעמק החולה וחיבור עמוק להיסטוריה הציונית.

על בסיס האנדרטה מונצחים: יוסף טרומפלדור, דבורה דרכלר, יעקב טוקר, בנימין מונטר, שרה צ'יזיק [שמונצחת גם באנדרטת העבודה והגבורה בבית הרצל ביער חולדה], שניאור שפושניק, אהרון שר וזאב שרף שנפלו בקרב בתל חי ב י"א באדר תר"פ [1/3/1920].

האנדרטה, שהינה האנדרטה הרשמית הראשונה בארץ ישראל, הוקמה על ידי הפסל אברהo מלניקוב והוצבה במקום בשנת 1933. האנדרטה מומנה על ידי הלורד מלצ'ט שהזדעזע מהרעיון שלגיבורי תל חי אין הנצחה ראויה.

היות שהפסל לא ראה אריה מימיו, הוא נסע לגן החיות בקהיר, כדי לראות אריות, צילם אותם, ועל פי המודל המצולם פוסלה האנדרטה.

על בסיס האנדרטה חקוק המשפט: "טוב למות בעד ארצינו"

הקרב על תל חי: 11 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ)

הקרב על חצר תל חי לא היה רק אירוע צבאי, אלא רגע מכונן בעיצוב הזהות הישראלית. בתקופה שבה הגבולות בצפון היו עדיין "על הנייר" בין המנדט הבריטי לצרפתי, קבוצה קטנה של חלוצים וחלוצות בראשותו של יוסף טרומפלדור – גיבור מלחמה בעל יד אחת בלבד [ידו השניה נקטעה במלחמת רוסיה יפן מפגיעת פגז בשנת 1904] – בחרה להישאר ולהגן על האדמה למרות הבידוד והסכנה.

מה באמת קרה שם? המתח הגיע לשיאו בבוקר י"א באדר, כאשר כנופיות בדואים מהאזור דרשו להיכנס לחצר בתואנה שהם מחפשים חיילים צרפתים. טרומפלדור אפשר להם להיכנס כדי למנוע עימות, אך בתוך דקות התלקח קרב יריות סוער בתוך המבנה הקטן.

במהלך הלחימה העזה, נפצע טרומפלדור אנושות. למרות הפציעה, הוא המשיך לפקד על ההגנה ולעודד את חבריו. שמונה מגינים נפלו בקרב ובימים שקדמו לו: דבורה דרכלר, שרה צ'יזיק, בנימין מונטר, יצחק קנבסקי (ששרד), יעקב טוקר, וולף שרף, שניאור שפושניק ואהרון שר.

המורשת של "טוב למות בעד ארצנו" בערב, כאשר פונה טרומפלדור לכפר גלעדי, הוא אמר את מילותיו האחרונות לרופא שטיפל בו. המשפט "טוב למות בעד ארצנו" הפך מאז לסמל של הקרבה ודבקות במטרה. הקרב הסתיים אמנם בנטישת החצר באותו לילה, אך העמידה האמיצה של המגינים היא זו שקבעה בסופו של דבר את קו הגבול הצפוני של מדינת ישראל.

התעלומה ההיסטורית: האם טרומפלדור באמת אמר "טוב למות בעד ארצנו"?

כמעט כל ילד בישראל גדל על המשפט המפורסם שנאמר ברגעיו האחרונים של יוסף טרומפלדור. אך לאורך השנים, התפתח דיון סוער בקרב היסטוריונים: מה באמת נאמר שם, בחצר תל חי הפצועה?

הגרסה המקובלת: לפי העדויות של הרופא ד"ר גרי ושל חבריו שהיו לצדו בפינוי לכפר גלעדי, טרומפלדור, שהיה פצוע אנושות בבטנו, נשאל לשלומו וענה ברוסית או בעברית: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". המשפט הפך מיד לסמל של הקרבה וציונות ללא תנאי.

סימני השאלה: לאורך השנים עלו טענות (חלקן מבודחות וחלקן רציניות) שטרומפלדור, ששפת אמו הייתה רוסית, פלט בכלל קללה עסיסית ברוסית בגלל הכאבים העזים, ושהמנהיגים של אז "שיפצו" את המילים כדי ליצור מיתוס גבורה.

מה אומרים החוקרים היום? רוב ההיסטוריונים המודרניים נוטים להאמין לגרסה המקורית. עדי ראייה שהיו שם העידו שטרומפלדור היה אדם ערכי מאוד, "ספרטני" באופיו, ושמשפטים דומים על אהבת המולדת הופיעו במכתביו עוד שנים לפני הקרב. בין אם המילים היו מדויקות ובין אם לאו – הרוח שלהן היא שעיצבה את דור המגינים של המדינה שבדרך.

אחד מדימויי האנדרטה הוא – האריה "שומר" במבטו על עמק החולה שמתחתיו.

מקצה הרחבה ישנו נוף נהדר של העמק ושל החרמון.

בנקודה זו מסתיים גם הקטע הראשון של שביל ישראל בגרסתו הקודמת של השביל.

דגשים

האנדרטה מוצבת בצידו המזרחי של בית העלמין – מעל קבר האחים של הנופלים [לתשומת לב הכהנים].
מצידו השני של בית הקברות ישנה אנדרטה לזכרם של שנים עשר הנופלים מגדוד 9255 – שנהרגו כשנפלה עליהם קטיושה בי"ב באב תשס"ו – 6.8.2006 – כשהמתינו בשטחי כינוס לכניסה ללבנון במלחמת לבנון השניה.

שאלות ותשובות נפוצות – FAQ:

האם האתר מתאים לילדים? בהחלט. הרחבה גדולה, המעבר נוח והסיפור של האריה מרתק ילדים בכל גיל. זהו שיעור היסטוריה חי באוויר הפתוח.

מה עוד אפשר לעשות באזור? ניתן לשלב את הביקור עם טיול בנחל קדש, טיול בטיילת כפר גלעדי (שביל הפצועים) או ביקור בשמורת הבניאס שנמצאים במרחק נסיעה קצר.

כתיבת תגובה לבטל

סוג האתר

אתר הנצחה מרשים עם נוף נהדר