עיינות פצאל: נווה מדבר עם סיפור היסטורי בבקעה

במפגש שבין מצוקי השומרון לערבות יריחו, שוכן אחד האתרים המרתקים בארץ ישראל. אזור פצאל משלב סיפור גבורה וטרגדיה מימי בית שני, יחד עם פלא הנדסי עתיק שהפך מדבר צחיח לגן עדן חקלאי.

מי היה פצאל?

פצאל היה  הבן הבכור של אנטיפטר האדומי ואחיו הגדול של הורדוס הגדול..
אביו, אנטיפטר, היה דמות חזקה בפוליטיקה של יהודה בתקופה החשמונאית, ושילב את בניו בתפקידי מפתח כדי לחזק את השפעתו. . פצאל מונה על-ידי אביו למושל ירושלים ולנציב האזור, בעוד אחיו הורדוס מונה למושל הגליל.
בשנת 40 לפני הספירה, במהלך פלישת הפרתים לאזור, פצאל יחד עם יוחנן הורקנוס, הכהן הגדול, נכלאו בידי הפרתים לאחר שנשבו.
כשנמסרו לשלטון של אנטיגונוס, אויב המשפחה, פצאל רצה לחסוך לעצמו השפלה ועינויים והתאבד בכלא.

ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו מתאר את פצאל כאדם אמיץ ואציל, להנצחתו, הורדוס קרא לעיר חדשה בבקעת הירדן בשם פצאליס

העיר פצאליס

הורדוס בחר להקים את העיר בנקודה אסטרטגית בבקעת הירדן במפגש בין הדרך המרכזית בבקעה לאורך הירדן לבין הדרך העולה להרי השומרון [שהיתה על הסיס כביש 505 של היום]

העיר הוקמה בסוף המאה ה-1 לפני הספירה על ידי הורדוס, מלך יהודה, ושמה נקבע על שם אחיו הגדול, פצאל. העיר נוסדה בבקעת הירדן, צפונית-מערבית ליריחו, באזור שהיה במקור צחיח ושומם, אך הורדוס הפך את השטח שסביב לעיר לזורע ופורה בזכות שימוש בטכנולוגיות להולכת מים באמות מכיוון המעיינות לכיוון העיר

העיר מוזכרת במקורות העתיקים, כולל רשימות גאוגרפיות מהמאה ה-2 לספירה, והיא נזכרת גם בכתבי יוסף בן-מתתיהו כעיר שהוקמה בתקופת שלטונו של הורדוס.

לאחר מותו של הורדוס בשנת 4 לפני הספירה, פצאליס עברה לידי אחותו שלומית, ובהמשך נמסרה לידי ליויה, אשת הקיסר אוגוסטוס. העיר המשיכה להתקיים בתקופות הרומית והביזנטית עד שנחרבה ברעידת אדמה בשנת 383 ומאז לא חזרה לגדולתה