סיור בחברון: העיר בה קבורים אבות האומה
לעיר חברון מגיעים מכיוון קריית ארבע – שימו בווייז מערת המכפלה ותעקבו אחרי השילוט [ובדרך תיזהרו לא לדרוך אחד ממאות הכלבים המשוטטים שבעיר – טיפ שלנו]
פירוט
בשנת 1997 חתמה ממשלת ישראל על הסכם חברון המחלק למעשה את העיר לאיזור ערבי בשליטת הרשות הפלסטינית והוא נקרא H1, ואיזור בשליטה ישראלית והוא מכונה H2.
זוהי דוגמא יחודית לעיר מחולקת, בעיר הערבית גרים כ250000 תושבים ובחלק הישראלי מתגוררים כ1500 יהודים וכמה אלפי ערבים.
בשנת 2026 הפקיעה מדינת ישראל כמה מהסמכויות שהיו נתונות לעיריית חברון הערבית בשטח H2, דבר זה מקל על אישורי הבניה באיזור הישראלי.
רוב האיזור הישראלי נמצא מסביב לציר המתחיל מקרית ארבע, עובר במערת המכפלה ועולה דרך בית רומנו ובית הדסה לתל חברון הקדומה (תל רומיידה), וזה הציר שנספר עליו.
האתר הראשון על הציר הוא מערת המכפלה:
במסורת היהודית מזוהה המערה עם קברי אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה, אברהם היה זה שקנה את המערה והשדה שלידה מעפרון החיתי כדי לקבור את שרה, כפי שמסופר בספר בראשית.
לאחר קבורת שרה הייתה המערה אחוזת הקבר של משפחת אברהם והוא נקבר בה בעצמו, גם יצחק ורבקה נקברו בה, לאה נקברה בה ויעקב שנפטר במצרים הועלה להיקבר בה בטקס גדול ומרשים.
בעקבות זאת התקבעה קדושתה של המערה וקדושתה של חברון כולה.
לא ידוע לנו על עבודות פיתוח ושימור במערה בתקופות הבאות: התנחלות שבט יהודה, מלכות דוד ושלמה, חורבן הבית הראשון ושיבת ציון.
רק במאה הראשונה לפנה"ס הקים המלך הורדוס מבנה מפואר מעל פתח המערה וזהו אותו המבנה שאנחנו נכנסים אליו היום.
יש אומרים שהמבנה ההרודיאני של המערה שימש "פיילוט" לבנית בית המקדש, הורדוס רצה להכשיר את לבבות היהודים לפרוייקט המונומנטלי שלו בהר הבית ולכן הוא הראה מה הוא יכול לעשות ואכן המבנה מזכיר מאוד את הכותל המערבי.
בתקופות הבאות לא נעשה שינוי מהותי במבנה עד לכיבוש המוסלמי.
באיסלאם, לאברהם אבינו יש מעמד של נביא מיוחד והוא נקרא אל-ח'ליל, הידיד, וכך גם שמה של חברון בערבית, בשל מעמדו של אברהם המוסלמים שימרו ושיפצו את מבנה המערה גם בתקופה הקדומה וגם בימי הממלוכים והעותמאנים.
באמצע היו הצלבנים, הם כבשו את א"י בשנת 1099 ולאחר מכן הקימו בתוך המבנה ההרודיאני ככנסיה, כן, גם להם המערה היתה קדושה.
המדרגה השביעית – במשך כחמש מאות שנה החל מהתקופה הממלוכית לא אושר ליהודים להיכנס למבנה ולמערה, הם יכלו להתפלל מחוץ למבנה ורק עד למדרגה השביעית, מי שחרג היה צפוי לעונש.
המדרגה השביעית הייתה מצד ימין (דרום) של המבנה שמשם כנראה הייתה הכניסה הראשית באותם ימים, כיום המדרגה מחופה במשטח מונגש ומולה הוקם אוהל תפילה, כשאתם מגיעים לשם חפשו את החור בקיר האבנים (מסומן בכחול) שם הניחו היהודים נרות והזילו דמעות רבות.
משנת 1929 (תרפ"ט) כמעט לא התגוררו יהודים בחברון ולא פקדו את מערת המכפלה ורק בשנת 1967 (מלחמת ששת הימים) חזרו היהודים לעיר.
בפורים 1994 נכנס ברוך גולדשטיין, רופא מקרית ארבע, לאולם יצחק (שהיה משותף ליהודים ולמוסלמים) בזמן תפילת המוסלמים וירה עשרות כדורים מרובהו האישי, 29 מוסלמים נרצחו ועשרות נפצעו, אירוע זה שינה את הנהלים במבנה המערה, המבנה חולק בין המתפללים, אולם יצחק למוסלמים ואולם יעקב ליהודים כאשר ציוני קברם של אברהם ושרה במרכז והם משותפים לשני הצדדים.
10 פעמים בשנה נפתח אולם יצחק לתפילת יהודים ו10 פעמים בשנה נפתח אולם יעקב לתפילת מוסלמים, ועוד דבר חשוב מאוד – אסור להיכנס עם נשק למערה, יש להפקיד את הנשק בתחנת המשטרה שבכניסה.
סמוך לכניסה הראשית יש מסעדה, חנות מזכרות ושירותים, מדשאות רחבים וצל מאפשרים לשבת ולאכול בחוץ, המקום מאובטח ביותר ע"י לוחמי מג"ב.
בית הכנסת אברהם אבינו:
בית הכנסת שבתוך הרובע היהודי הוקם עוד במאה ה16 ע"י גולי ספרד שהגיעו לחברון, האגדה מספרת שביום כיפורים אחד חיכו תשעת המתפללים לעשירי שישלים מנין אך הוא בושש להגיע וכבר נכנס הצום, לפתע הופיע איש זקן לבוש לבן והשתתף בכל תפילות היום הקדוש, בסוף הצום רצו להזמין את האורח לסעודת שבירת הצום אך הוא נעלם, בלילה התגלה האיש לחזן בית הכנסת ואמר לו שהוא אברהם אבינו שראה שהם בצרה והגיע לעזור, מכאן קיבל בית הכנסת את שמו.
בית הכנסת הורחב בזמן עליית האשכנזים לעיר במאה ה19 אך נשרף ונחרב במאורעות תרפ"ט, רק לאחר מלחמת ששת הימים הגיעו היהודים שוב למקום, מצאו את בית הכנסת, שיפצו והשמישו אותו לתפילה והוא חזר לתפקד כבית כנסת.
בית רומנו:
סוחר עשיר בשם חיים ישראל רומנו בית את הבית הנקרא על שמו מחוץ לחומות העיר העתיקה שמסביב למערה במאה ה-19 הוא אירח בו מבקרים ופתח בית כנסת, כיום המקום משמש את ישיבת "שבי חברון".
בית הדסה:
בשלהי המאה ה19 הוקם המבנה כבית סעד ורפואה לתושבי העיר, היהודים והמוסלמים, בהמשך הוקם בו בית החולים הראשון ע"י ארגון "הדסה" ומשם שמו.
במאורעות תרפ"ט נרצחו בו יהודים רבים והמקום ננטש.
בשנת 1979 הוא שימש כבית הראשון למגורי יהודים בעיר חברון ולכך הוא משמש גם כיום, בקומת הקרקע הוקם מוזיאון ומייצג "לגעת בנצח" המציג וממחיש את ההיסטוריה של חברון מאז ולתמיד, הכניסה בתשלום.
תל חברון:
חברון העתיקה, שאליה הגיע אברהם לרכוש את מערת המכפלה לא הייתה למטה סמוך למערה אלא למעלה על ההר, כנהוג בתקופת הברונזה.
העיר הכנענית הייתה מוקפת חומה שחלק מהאבנים שנתגלו בה הם במשקל עשרות טונות, עובדה זו מתחברת עם הכתוב בתורה על כך שבחברון גרו "בני הענק" ולכן החומה הזו מכונה "חומת הענקים" והיא נמצאת מעט מתחת לשיא הגובה.
בתקופות מאוחרות יותר הוקמו חומות נוספות שהרחיבו כנראה את גבולות העיר וגם אותן ניתן לראות.
החפירות בתל (המכונה גם תל רומיידה, תל האפר) מבוצעות ע"י רשות הטבע והגנים והתגלו בו כמה דברים מעניינים.
עיקר הממצאים הם משלהי הבית השני, התגלה מקווה גדול בעל 3 גרמי מדרגות וממש סמוך אליו מקווה גדול נוסף, גם הוא עם 3 גרמי מדרגות, מדוע צריך 2 מקוואות גדולים כ"כ וסמוכים אחד לשני? אולי אחד התקלקל ולכן חפרו אחד נוסף? לא ידוע.
אבל יתכן שהתשובה נמצאת ממש בסמוך למקוואות, גת ענקית ובית בד שהתגלו שם, מה הקשר?
אז בתקופת שלהי הבית השני הקפידו מאוד בדיני טהרה "פרצה טהרה בישראל" מוזכר בגמרא, הערכה היא שהמקוואות נועדו לעובדי הגת ובית הבד כדי לשמור על היין והשמן טהורים.
לשם מה צריך כ"כ הרבה ייין ושמן טהור? אז כנראה שחברון, הידועה באיכות היין והשמן שלה ואולי גם באיכות האנשים המקפידים שבה הייתה ספק היין והשמן הטהור העיקרי לבית המקדש בירושלים, יכול להיות…
מעל התל יש תצפית יפה לכיוון מערת המכפלה עם מרפסת, שירותים, בית כנסת ואולם בית מדרש ע"ש ישי אבי דוד.
ממש בסמוך, ע"פ המסורת, נמצא ציון קברו של ישי אבי דוד ולצידו ציון קברה של רות המואביה, סבתא רבתא של דוד המלך.
אם יורדים ברגל מהתצפית לכיוון בית רומנו עוברים בדרך במעין המכונה "באר אברהם", במעין יש מים כל השנה וניתן לטבול בו.
דגשים
ניתן להגיע לחברון הישראלית ולבקר באתריה בצורה חופשית למדי, נוכחות הצבא בולטת ומשרה ביטחון במי שלא רגילים להגיע לעיר.
סמוך למערת המכפלה יש רחבת חניה גדול גם לאוטובוסים וניתן גם להגיע בתחבורה ציבורית מירושלים.
בקרית ארבע הסמוכה ניתן להשיג את כל מה שצריך, קניות מסעדות וכדומה.
העמוד נכתב על ידי מורה הדרך יוסי שניאור – להזמנת סיורים בחברון [לקבוצות מאורגנות] ניתן לפנות ל 050-5832920
סוג האתר
על האתר
- מפת סימון שבילים: 12
- נבדק לאחרונה: 20/8/2026
