עין מבוע בנחל פרת: כל המידע והעדכונים על המעיין הפועם

המכניקה של הטבע: כך פועם עין מבוע

תופעת "המעיין הפועם" (Karstic Spring) היא אחת התופעות המרתקות בהידרוגלונוגיה, ובעין מבוע היא מופיעה בצורה הקלאסית ביותר שלה.

מנגנון ה"סיפון" התת-קרקעי: בלב מצוקי הגיר של נחל פרת מסתתר חלל קארסטי ענק – מעין "אמבטיה" טבעית בסלע. מי הגשמים המחלחלים מהרי בנימין נאספים אל תוך החלל הזה. אל החלל מחובר צינור סלע צר ומפותל בצורת האות S (סיפון).

1. שלב המילוי: המים עולים בחלל התת-קרקעי ובמקביל עולים גם בתוך ה"צינור" המפותל, אך כל עוד הם לא הגיעו לנקודה הגבוהה ביותר בקימור של הצינור – הבריכה בחוץ נראית ריקה או שקטה.

2. נקודת הפריצה: ברגע שגובה המים עובר את "ברך" הסיפון, נוצר וואקום ששואב את כל המים מהחלל בבת אחת החוצה אל הבריכה העגולה שאתם רואים בשטח. זהו הרגע שבו המעיין "פועם" והמים פורצים בבת אחת.

3. שלב הריקון: ברגע שהחלל התת-קרקעי מתרוקן ואוויר חודר לסיפון, הזרימה נפסקת בפתאומיות והבריכה מתחילה להתרוקן לאט אל אמת המים, עד למחזור הבא.

למה הקצב משתנה? זמן ה"פעימה" אינו קבוע. בשנים ברוכות גשמים, החלל התת-קרקעי מתמלא במהירות והפעימות תכופות (לפעמים כל כמה דקות). בסוף הקיץ, המילוי איטי בהרבה וההמתנה בין פעימה לפעימה יכולה להימשך שעות

זווית היסטורית: המלחמה על המים לירושלים

מעבר לטבע, עין מבוע היה "גיבור" בסיפור אספקת המים לירושלים:

• התקופה ההרודיאנית: כבר לפני 2,000 שנה הבינו המהנדסים של הורדוס את הפוטנציאל ובנו אמה שהוליכה את מי המעיין (יחד עם עין פרת ועין קלט) עד למבצר קיפרוס שמעל יריחו.

• המנדט הבריטי: בשנת 1931, כשירושלים סבלה מבצורת קשה, הבריטים הקימו כאן את תחנת השאיבה שאת מבניה אתם רואים היום. הם "כלאו" את הנביעה בתוך מבנה הבטון העגול כדי למנוע זיהום ולייעל את השאיבה.