שמורת יקום ונחל פולג

סוג: מעגלי נושא: מים, פריחה, דת, חניון פיקניק תחבורה: רכב פרטי, תחבורה ציבורית מחיר: ללא עלות רמת קושי: משפחות משך: חצי יום זמן: בכל שעות היום אורך: 2.5 ק"מ עונה: כל השנה מים: אין מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
מזג האוויר באזור: 15

תקציר:

מסלול פרחוני סביב רכס הכורכר והפירצה הרומאית.

איך מגיעים:

בתחבורה ציבורית

אגד - 601,604,618, 852, 872, 910. נתיב אקספרס 606.

אם הגענו מדרום נרד בצומת יקום. אם הגענו מצפון, נרד בתחנה שאחרי מכון וינגייט ונחצה את כביש החוף על הגשר.

ברכב

ניסע בכביש החוף (2) מהרצליה צפונה ואחרי געש נפנה ימינה למושב יקום. נחנה את הרכב מאחורי המרכז המסחרי הצמוד לתחנת הדלק.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נעבור את תחנת הדלק והמרכז המסחרי ובכיכר נפנה שמאלה (צפונה). נלך בכביש פנימי כ 300 מטרים ובעיקול חד שמאלה, נראה שלט גדול מברזל, ניכנס תחתיו לשביל המסומן בשחור.

השביל עובר בשטח "בתה" עטור פרחי בר עד שמגיע לתחתית רכס הכורכר, נפנה שמאלה בשביל הצמוד למטע ונעקוף את פארק יקום עד לפינתו הצפון מזרחית. כאן נפנה שמאלה ומיד ימינה ונלך בין שני הרכסים. אחרי כ 150 מטרים נגיע לצומת שבילים שחור-כחול, נפנה ימינה בשחור ונעלה אל הרכס המזרחי, נלך לאורכו עד שנגיע לגדר ברזל, נעצור ונצפה למטה אל הפירצה הרומאית, אח"כ לא נרד מערבה אלא נשוב כ 50 מטרים לאחור ונרד מזרחה לתחתית הרכס, נמשיך צפונה וניכנס אל הפירצה החוצה את הרכס ממזרח למערב. מיד אחרי שנצא ממנה, ליד משאבת מים, נפגוש את השביל הכחול ממנו נפרדנו לפני כן.

נמשיך ישר וניכנס לחורשת השלושה, נחצה אותה באלכסון ונעלה אל הרכס, אחרי כעשרה מטרים, נעזוב לרגע את השביל ונפנה ימינה למערות הרפת והדיר. נשוב אל השביל השחור אותו עזבנו לפני כן ונעלה בו עד שנגיע למבנה קטן, לידו השלט "האחזות אודים".

מעט אחריו ישנו צומת שבילים שחור-אדום.

העצלנים יכולים להמשיך מעט בשחור ולהגיע לתחנת האוטובוס של מכון וינגייט. כל השאר יפנו שמאלה לאדום ההולך מכאן דרומה.

השביל האדום עובר ליד חורשת השלושה ומיד פונה ימינה והולך ישר לכוון דרום, בדרכנו נחלוף על שפת האגם, ואחרי כמטה מטרים נעלה ימינה אל הרכס.

למעלה נצא דרך שער עץ שצמוד לאנטנה סלולארית. נמשיך דרומה עד שנגיע לכביש דרכו הגענו ואחרי כ 500 מטרים נגיע לחניית הרכב.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בדרך כלל (אם המחסום פתוח) ניתן להיכנס ברכב דרך הכביש הפנימי עד לשער דרכו יצאנו, אלא שאז נפסיד את הפריחה היפה שקיימת לאורך הכביש הפנימי, וחבל.

מידע כללי:

מישור החוף בנוי מרכסי כורכר הבנוים בקו צפון-דרום, חלקם בתוך המים חלקם ביבשה. מספרם משתנה ממקום למקום.

הכורכר הוא התגבשות של גרגרי קוורץ בתוך הגיר, על גביו לא ניתן לגדל צמחים, אלא א"כ ישנה אדמת חמרה שנוצרת מבליית הגיר.

רכסי הכורכר חוסמים את הנחלים היורדים מגב ההר בכוון מזרח-מערב, ויוצרים ביצות שמפיצות מחלות ומונעות מעבר וחלקלאות.

הרומאים חצבו מספר מעברים ברכסי הכורכר וניקזו את המים אל הים. מעבר כזה קיים בהרצליה, אחר בעתלית, וגם כאן נחשב מעבר שמנקז את זרימת נחל פולג הימה.

שמורת פולג, הוקמה סביב הפירצה, הביצה שממזרח לה והאגם שממערב.

בשמורה מגוון רב של צמחים הפורחים בכל ימות השנה, אך בעיקר בחורף אחרי הגשמים. פה ושם ישנם אלונים, חרוובים וזיתים, והרבה אקליפטוסים שנשתלו כדי לייבש את הביצות, מה שהתברר לימים כתקוות שוא.

פירוט:

כביש פנימי

הכביש שמוביל מתחנת הדלק, צפונה אל פארק יקום. לעיתים פתוח השער וניתן לנסוע לאורכו, אך יתכן והוא ינעל ולא נוכל לצאת. ובכלל הפריחה בצידי הכביש יפהפיה ורצוי לפסוע ברגל וליהנות ממנה.

בתה

צורת צמחיה, בה ישנם שיחים שגובהם המירבי 50 ס"מ, מעבר לכך היא נקראת "גריגה"  ובה צמחים שגובהם המירבי 1.5 מטר, אח"כ באים החורש והיער.

מקור המילה "בתה" הוא בישעיהו פרק ז': "וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים".

רכס הכורכר

זהו רכס הכורכר השני. על הרכס הראשון יושבים מכון וינגייט, שמורת חוף השרון ושוכנת ארסוף.

מהרכס נשקפים הביצה ממזרח, והאגם ממערב. בעונת הפריחה עטוף הרכס במרבדים בשלל צבעים.

הפירצה הרומאית

פירצה באורך של כחמישים מטרים וברוחב עשרה. בפירצה עובר נחל פולג, שמנקז את כל השטח שמטירה ורמת הכובש ועד יקום ואודים. הנחל זורם בימים שאחרי הגשם, אך מבצבצים מקרקעיתו מי תהום במשך כל ימות השנה.

חורשת השלושה

חורשת אקליפטוסים לזכר שלשות חברי אודים, זלמן דויטש אייזק פריד ואימרה שוורץ הי"ד,  שנהרגו על שמירת הישוב.

שלשתם ניצולי שואה שעבדו בימים בהקמת אודים ולנו בלילות בבני ציון, כשבשטח נותרו שני שומרים.

אור ליום שני י' באלול תש"ח (12.09.1948), הגיעו מסתננים ערבים, שהחלו לפקוד יותר ויותר את איזור השרון למטרות שוד ורצח, לאיזור הבנייה של מושב אודים. הם רצחו את שני השומרים, זלמן ואייזיק, ושדדו את נשקם.

בן 18 שנים היה זלמן במותו, בן 21 היה אייזיק. שניהם הובאו למנוחות בבית העלמין האיזורי באבן יהודה.

למחרת אור ליום ג' נותר במקום מארב שתפקידו היה ללכוד את המסתננים. כתוצאה מהלחץ והבלבול הרב, חלה טעות נוראה ואימרה נורא ונהרג, הוא הובא למנוחות ליד שני חבריו, הי"ד.

מערות הרפת והדיר

מערות טבעיות ברכס הכורכר. הן שימשו כרפת ודיר לראשוני אודים.

האחזות אודים

מושב אודים הוקם במקום זה בקיץ תש"ח (אוגוסט 1948) בידי עולים מאירופה נייצולי השואה, ושמו נקרא ע"ש הפסוק בנביא זכריה "אוד מוצל מאש".

תחילה שכן המושב (היאחזות) בצידו המערבי של נחל פולג, ואח"כ עבר לצידו המזרחי.

במבנה זה שכנה המזכירות בימיה הראשונים. לידה משטחי בטון עליהם עמדו הצריפים שבהם גרו החברים.

שפת האגם

האגם משמש בעונות החופשה לבילוי ושיט, פרטים במקום.

34.837932.2512