נלך בשביל הכחול, בין חורשה לעמק. משמאלנו בעומק הנחלים תל רכש.

אחרי כק"מ נגיע לנקודת התצפית "לשון המלך" ע"ש אורן ליפשיץ הי"ד בן קיבוץ גזית שנהרג במלחמת לבנון השניה בעת שנשא על אלונקה את חברו הפצוע. מנקודה זו נוכל לצפות אל עבר האזור כולו, הר תבור במערב, תל רכש בצפון, עד כוכב הירדן במזרח ונחל חמוד נשפך מדרום לנחל תבור שזורם מתחתינו בעמק.

השביל מתפצל כאן לירוק וכחול, אנו נפנה שמאלה ונמשיך בשביל הכחול, מכאן יורד השביל בתלילות עד לתחתיתו של נחל תבור. הירידה עלולה להיות חלקה ומסוכנת בימים שלאחר הגשם.

לכשנגיע אל האפיק נפגוש את השביל האדום מגיע משמאל, אנו נפנה ימינה בשביל הכחול ונצעד לאורך הנחל.

אחרי זמן מה ניכנס אל תוך קניון הבזלת של נחל תבור, השביל מדלג בין הגדות אך המים רדודים ואין בעיה לחצותם.

מעת לעת נפגוש מפלים קטנים, ולבסוף נגיע למפל הרחב, שלשה מטר גובהו, והוא יוצר בריכה קטנה וחמודה. המים אינם ראויים לרחצה מחשש לזיהום [באפיק הנחל רועות הרבה פרות…].

נמשיך עוד כמה מאות מטרים, לעיתים יעבור השביל תוך סבך קנה מצוי, לעיתים ייחשף, ואז באחת מתרחב האפיק ונוצר עמק רחב.

אחרי כמאתיים מטרים נוספים נגיע למפגש שבילים אדום כחול. במפגש זה מוצבים כמה ספסלים ושולחנות. אנו נפנה ימינה לשביל האדום ונטפס בדרך ג'יפים אל הרכס ממנו ירדנו בתחילה.

השביל רחב ונוח לטיפוס, מעת לעת מוצבים סלעי בזלת לצד השביל, נוכל לנוח עליהם.

אחרי כק"מ טיפוס, ולאחר שנעבור דרך שער בקר ושילוט הסבר על הנחל, נפגוש מימין את השביל הירוק המוביל לתצפית "לשון המלך", אך אנו נמשיך בשביל האדום ואחרי 300 מטרים נגיע לרחבת תצפית וגינת משחקים "נווה אלעד" ע"ש אלעד ליטוואק הי"ד שנפל בקרב בהר דוב בכ"א ניסן תשס"א.

מכאן נמשיך עוד כ 200 מטרים ונגיע אל הדרך האדומה דרכה נסענו משער הקיבוץ אל עבר נקודת תחילת המסלול, נפנה ימינה ולאחר 500 מטרים נגיע אל הרכב.

ניתן לעשות את המסלול של נחל תבור בכיוון ההפוך, אך הטיפוס בדרך הג'יפים קל יותר מאשר במורד הכחול התלול, וכן הנוף הנשקף בשעות אחר הצהרים מדרך הג'יפים יפה במיוחד.

תל רכש

מן התילים הגדולים שבצפון הארץ, גודלו 40 דונם. נמוך מסביבותיו, אך היותו נמצא סמוך למקורות מים ובצומת דרכים המובילות אל הגלעד, מקנה לו חשיבות רבה.

בחפירות שנערכו על התל נתגלו שרידי העיר העליונה (אקרופוליס), אזור שער העיר ושרידים פולחניים רבים, ואף מטבע שעדין לא זוהה בודאות.

משערים שכאן עמד העיר "אנחרת" המוזכרת בספר יהושע (פרק יט') כאחת מערי שבט יששכר: "וַיְהִי, גְּבוּלָם: יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם, וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית, וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ. וְרֶמֶת, וְעֵין גַּנִּים, וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר, וְשַׁחֲצִימָה וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן".

התל מוזכר במסעות המלכים המצריים תחותמס השלישי ובנו אמנחותפ השני, אשר שלטו בארץ כנען לפני הגעת בני ישראל הנה. על התל נמצא שבר מכתובת ניצחון.

הר תבור

הר בודד בקצה הדרום מזרחי של הרי נצרת. גובהו 562 מטרים מעל פני הים. מפגש בין סלעי הפרץ הבזלתי, לסלעי המשקע – גיר קירטון ודולומיט.

תבור מוזכרת (דברי הימים א' פרק ו') כעיר לווים ממשפחת מררי במזרח נחלת שבט זבולון. על גבול שבט יששכר ששכן בדרומו ונפתלי ששכן במזרח. אך ההר התפרסם יותר על היותו שטח ההערכות של ברק בן אבינועם לפני היכנסו לקרב נחל הקישון עם סיסרא שר צבאו של יבין מלך כנען. אח"כ נקם השופט גדעון במלכי המדיינים זבח וצלמונע אשר הרגו כאן את בני ישראל במלחמתם (שופטים פרק ח').

הר תבור מוזכר בתוספתא (ר"ה פרק א') כאחד מהנקודות בהן השיאו את המשואות כדי להודיע לבנו הגולה על יום קידוש החודש, אך לא במשנה (שם פרק ב').

הר תבור מוזכר במדרש המתאר את ריב ההרים לפני מתן תורה (בראשית רבה פרשא צט): "למה תרצדון הרים גבנונים (תהילים פרק סח'), ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים. בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו: זה אומר עלי התורה ניתנת, וזה אומר עלי התורה ניתנת. תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא, הה"ד (ירמיה מו): חי אני נאם ה' וגו', כי כתבור בהרים. זה אומר: אני נקראתי! וזה אומר: אני נקראתי! אמר הקדוש ברוך הוא: למה תרצדון הרים וגו', כולכם הרים, אלא כולכם גבנונים, היך מה דאת אמר: (ויקרא כא): או גבן, או דק. כולכם, נעשה עבודת כוכבים על ראשיכם, אבל סיני, שלא נעשה עבודת כוכבים עליו, (תהלים שם): ההר חמד אלהים לשבתו. וירד ה' על הר סיני (שמות יט), אף על פי כן, אף ה' ישכון לנצח בבית עולמים". אך הפסיקתא מציינת שלעתיד לבוא "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל, ולבנות בית המקדש עליהם", זאת על סמך הפסוק (ישעיהו פרק ב'): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים".

משורר תהילים (פרק פט') משתמש בהר תבור כדי לתאר את עוצמת הקב"ה בבריאת העולם: "לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם. צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם, תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ", ירמיהו ממשיל את הר תבור ככח רב, כשהנמשל הוא נבוכדנאצר שמכה את מלך מצרים: "קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן, הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד. חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא".

מהתקופה הביזנטית ואילך נתפסה פסגת ההר בידי הנוצרים שראו בו מקום בהיסטורייה של אמונתם, ובנו מספר מבנים על ראשו.

למרגלות הר תבור מספר כפרים בידואים, בדרך העולה אל ראש ההר יוצאת מהישוב דבוריה שבמערבו.

כוכב הירדן

מבצר צלבני מלפני כ 900 שנה, במקום שרידי ישוב יהודי קדום.

בסביבה נמצאת אחוזת שושנה, חוותו של מאיר הר ציון.

ההגעה למקום דרך כביש 90.

קניון הבזלת

קטע בו חרץ נחל תבור חריץ עמוק ברכסי הבזלת.

בקטע זה צומחת צמחית נחלים צפופה ממינים שונים.

פה ושם מצויים מפלונים קטנים ומפל אחד רחב וגדול (3 מטרים).

מעט לפני מפל זה נוכל לראות אדמה בצבע אדום עז, זוהי שכבה שנוצרה מבליית סלע הבזלת הקדום, והיא נלכדה תחת שכבה נוספת. כשהנחל התחתר בסלע נחשפה אדמה זו.

דרך ג'יפים

דרך שיורדת מקיבוץ גזית וממשיכה לאורך הנחל עד קצהו המזרחי, באבן ק"מ 392 על כביש 90.

הדרך עולה במתינות וחושפת סלע קירטוני רך.

מהדרך נשקף נוף מרהיב של נחל תבור המכוסה ירק בעונת החורף, וכן מעט מרכסי הגלעד שבעבר הירדן.

מומלץ לעלותה בשעות אחר הצהרים, כשהשמש במערב מאירה את הרכסים שבמזרח.

נווה אלעד

רחבת תצפית, וגינת משחקים קטנה.

מהמקום נשקף נוף מדהים.

ניתן להישאר במקום ולשלוח את הנהג להביא את הרכב לכאן.

מדרום לרחבה שטח מוקף גדר ובתוכו רועים חמורי בר. אסור להתקרב אליהם.