גבעת התורמוסים בתל שוכה: פריחה כחולה ותצפית לעמק האלה

רקע היסטורי ומדעי: סוד התורמוסים של תל שוכה

תל שוכה מתנשא לגובה של 347 מטרים מעל פני הים, בצידו המערבי של עמק האלה ומול תל עזקה. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום חשפו שרידי התיישבות חקלאית קדומה, אך התופעה המרתקת ביותר היא "גבולות הגזרה" של הפרחים.

למה התורמוסים פורחים רק על התל?

מטיילים רבים מבחינים כי מרבדי התורמוסים הכחולים-סגולים מכסים את התל ומדרונותיו בדייקנות, בעוד שבגבעות הסמוכות הם כמעט ולא צומחים.

• ההסבר המדעי: התורמוס משגשג בקרקע עשירה בחנקן. אדמת התל, שהייתה מיושבת לאורך דורות, עשירה בחומרים אורגניים ובחנקן בריכוז גבוה בהרבה מהסביבה הטבעית שמסביב. ככל שמתרחקים ממרכז התל, ריכוז החנקן יורד – ואיתו גם צפיפות הפריחה.

הקשר המרתק בין רשב"י לתורמוסים

התופעה המדעית הזו מחברת אותנו לסיפור מפורסם בגמרא (מסכת שבת דף לג:) על רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). לאחר שיצא מהמערה, ביקש רשב"י לעשות מעשה טוב לטובת הציבור וטיהר את העיר טבריה מספק טומאת מתים, כדי שכהנים יוכלו לעבור בה בחופשיות.

איך הוא ידע היכן נמצאים קברים נסתרים? הגמרא מספרת שרשב"י נעזר במסורת שעל פיה "קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה". בדומה לתופעה בתל שוכה, רשב"י שתל תורמוסים: במקומות שבהם הקרקע הייתה "קשה" (ללא קברים) לא צמח דבר, אך במקומות שבהם האדמה הייתה "רפה" ותחוחה (בשל קברים קדומים ועשירה בחנקן) – התורמוסים פרחו וסימנו את מקום הטומאה. כך הצליח רשב"י לסמן ולטהר את העיר, כפי שמשורר הבן איש חי בשירו הידוע: "טיהר את העיר טבריה, עשה אותה נקייה".

ארכיאולוגיה בשטח: חורבת שוכה

בחורבת שוכה ניתן להתרשם משרידי מבנים עתיקים מתקופות שונות:

• מבני מגורים: קירות עבים ובנייה מאסיבית המעידים על גודל הבתים בעבר.

• מערות ובורות: בשטח פזורות מערות רבות. בחלקן נמצאו ממצאים המעידים על מגורי אדם, ובאחרות עדויות לגידול צאן.

• מחסנים קדומים: בחלק מהמערות ניתן לראות פתחים החסומים חלקית באבנים, מה שהוביל את החוקרים להעריך כי הן שימשו כמחסנים חקלאיים לשמירה על התוצרת.