גבעת התורמוסים – תל שוכה

גבעת התורמוסים – תל שוכה

הטיול לגבעת התורמוסים משלב תצפית מרהיבה אל עמק האלה, סיור בין חורבותיו של ישוב קדום ופריחת תורמוסים מדהימה בתחילת האביב.

איך מגיעים

איך מגיעים לגבעת התורמוסים? ניסע על כביש 38 דרומה וכשנגיע לצומת האלה נפנה שמאלה [מזרחה] לכביש 375, נאפס את מד המרחק ואחרי כ 2.5 ק"מ נפנה ימינה [זו הפנייה האפשרית הראשונה, לפני כן יש פנייה לתוך שדה] לשביל עפר ונחנה בצד. מי שרוצה ללכת פחות יכול להמשיך עם שביל העפר עוד כ 800 מטרים עד שיגיע לצומת שבילים, שם ניתן להחנות את הרכב.

פירוט

מי שמגיע ממזרח לא יכול לפנות שמאלה לתחילת המסלול עקב הקו הלבן המפריד בין הנתיבים. יש להמשיך עד היכן שניתן להסתובב ומשם לחזור.
תחילתו של השביל המסומ"ש בכחול נמצאת בצידה המזרחי של החניה [כשפנינו אל הכביש – בצד ימין]. bטפס בשביל כ 300 מטרים, בעליה מתונה, עד שנגיע לפסגתו של תל שוכה הקרוי בפי המטיילים גבעת התורמוסים על שם המוני התורמוסים הצומחים עליו. נוכל להתרשם מהנוף הניבט מהגבעה מערבה וצפונה, מבריכת החימצון של קיבוץ נתיב הל"ה שבולטת כמו עין כחולה בין השדות ונתחיל לצעוד על השביל כשאנו מוקפים מרבדי פרחים עצומים [אם הגענו בעונה הנכונה] כשהבולטים שבהם הינם תורמוס ההרים והחרצית העטורה כשפה ושם ישנם גם מרבדי רקפות שזורחים בורוד, ואת השטח הצבעוני מנקדות באדום כלניות מרהיבות.
צעידה של כ 100 מטרים על השביל תוביל אותנו לשיא הכיפה כשמסביבנו נוכל להתחיל להבחין בשרידים של מתקני חקלאות, בינהם בולטות הגתות הרבות ובורות המים המעידים על שרידיו של ישוב חקלאי. עוד כ 200 מטרים נוספים של צעידה יובילו אותנו לגיא קטן כשמימיננו שביל [שאיתו ניתן לרדת לדרך העפר שבסופה חונה רכבנו אם ברצוננו לקצר את המסלול].
נמשיך לצעוד ונטפס על הכיפה שמולינו ולאחר כ 300 מטרים נגיע לחורבת שוכה, נוכל ליהנות מהנוף ולהתבונן בשרידים הרבים שמסביבנו וליהנות מהפריחה הצבעונית של הצהרון המצוי והשום המשולש וצעידה של עוד כ 100 מטרים תוביל אותנו לשביל עפר שיורד דרומה [ימינה]. נרד בזהירות מהתל ונצעד מערבה [ימינה] למרגלותיו כ 800 מטרים עד שנגיע לרכב.

תל שוכה וחורבת שוכה נקראים על שם ישוב קדום שהיה באיזור, ונראה שהיה זה איזור בעל חשיבות אסטרטגית שכן המקום עבר מיד ליד במשך השנים וקרבות רבים התחוללו בו.

האיזכור הראשון של ישוב הינו בעת כיבוש הארץ, בספר יהושע (פרק ט"ו): "ירמות ועדלם שוכה ועזקה" מוזכר הישוב כאחת הערים שבנחלת שבט יהודה.

בתקופת שאול המלך, התרחש באיזור הקרב בין דוד וגולית, כשהמחנה הפלישתי שכן על התל, כמצוין בספר שמואל (פרק י"ז): "ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה, ויאספו שכה אשר ליהודה, ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים".

כשהמלך רחבעם, בנו של שלמה המלך נערך לקרבות מול ירבעם הוא בנה במקום ישוב כפי שנאמר בספר דברי הימים (ב', פרק י"א): "ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם".

בימי המלך אחז מוזכר הישוב (דברי הימים ב' פרק כ"ח), כאחד הישובים אותם כבשו פלשתים: "ופלשתים פשטו בעיר השפלה והנגב אשר ליהודה, וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה, ואת תמנה ובנותיה, ואת גמזו ואת בנותיה, וישבו שם".

בשני המקרים (כאן ובימי שאול) אנו פוגשים תופעה דומה. הפלישתים מנסים לדחוק את רגלי העבריים ולעלות מן השפלה אל גב ההר.

בתקופת בית שני מוזכר התנא אנטיגנוס איש סוכו (מסכת אבות, פרק א' משנה ג'): "אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר – אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס – ויהי מורא שמיים עליכם". אולם כפי הנראה, לדעת חוקרים, היה עוד מקום בשם "סוכו" באיזור חברון, בו הוא התגורר.

תל שוכה הינו גבעה בגובה של כ 347 מטרים מעל פני הים המתנשאת בצידו המערבי של עמק האלה מול תל עזקה. התל נחפר חלקית ונמצאו בו שרידים להתיישבות חקלאים קדומה. בנוסף נקרא גם התל גבעת התורמוסים על שם אלפי התורמוסים הצומחים עליו ומכסים את פני השטח בכחול/סגול מרהיב. אם נשים לב נוכל להבחין ששטח צמיחת התורמוסים מוגבל מאד והינם צומחים רק על התל ומדרונותיו. על שטח הגבעה ליד לא נמצא ולו תורמוס אחד. הסיבה לכך לדעת החוקרים הינה שהתורמוס חובב קרקע עשירה בחנקן כמו אדמת התל וריכוזי החנקן קטנים ככל שמתרחקים ממרכז התל.
על יסוד מדעי זה ניתן להסביר מעשה שמופיע בגמרא (בבלי מסכת שבת דף לג:) ברשב"י שארע מיד לאחר צאתו מהמערה בה שעה שנים ארוכות, ואשר עליו שורר ר' יוסף חיים מבגדד (הבן איש חי) בשירו "ואמרתם כה לחי" את המשפט הבא: "טיהר את העיר טבריה, עשה אותה נקיה, הודו לו מן שמיא".
כך מסופר בגמרא שם: "אמר: הואיל ואיתרחיש ניסא, איזיל אתקין בה מילתא, דכתיב (בראשית פרק לג') "ויבא יעקב שלם". ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. "ויחן את פני העיר". אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם. אמר, איכא מילתא דבעי לתקוני? אמרו ליה, איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה, ואית לנו צערא לכהנים לאקופי. אמר, איכא אינש דידע דאיתחזק הכא טהרה? אמר ליה ההוא סבא: כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה. עבד איהו נמי הכי. כל היכא דהוה קשי – טהריה, וכל היכא דהוה רפי – צייניה. אמר ההוא סבא: טיהר בן יוחי בית הקברות".
רשב"י ברצותו לברר היכן מצויים קברים – שתל תורמוסים, הם פרחו אך ורק במקומות בהם היה קבר אדם והקרקע שם עשירה בחנקן.

בחורבת שוכה יש מקבץ של שרידי מבנים עתיקים מקופות שונות. נוכל להתרשם מגדלם של הבתים, מעוביים של הקירות ומהמערות הרבות שבחלקן נמצאו ממצאים המעידים על שימוש למגורי אדם, ובחלקן נמצאו ממצאים שגרמו לחוקרים לשער כי שמשו למגורי צאן. בחלק מהמערות רואים בבירור כי הפתח חסום חלקית באבנים, מה שגרם לחלק מהחוקרים לשער כי המדובר במחסנים.

דגשים

אחרי הגשם הירידה מגבעת התורמוסים חלקלקה.
התורמוסים פורחים בד"כ בחודש מרץ.

כתיבת תגובה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on print

סוג המסלול

פריחה

רמת קושי

משפחות

על המסלול

  • אורך המסלול: קילומטר
  • משך המסלול: קצר
  • נושא: פריחה, נוף
  • תחבורה: רכב פרטי
  • מחיר: בחינם
  • עונה מומלצת: סוף החורף - חודש מרץ
  • מים: אין
  • מפת סימון שבילים: 9
  • נבדק לאחרונה: 21/2/19
לחצו לניווט
סגירת תפריט