הר צפחות נקרא על שם סוג הסלע ממנו עשוי ההר – צפחה. צפחה הוא סלע בעל מבנה של לוחות שטוחים המקבילים האחד לשני. בעולם עושים שימוש בצפחות עבור גגות ורעפים וכן ליצירת ריצוף למדרכות. סלעי צפחה נוצרים בתהליך התמרה איטי של חרסיות, לאחר שכוסו בשכבות עבות של סלעי משקע מאוחרים יותר. החום והלחץ יוצרים גבישים בגדלים משתנים ואת המראה הייחודי של הסלע. באיזור הר צפחות, סוג הצפחה הנפוץ הוא צפחות נציץ, בהם בולטים גבישי הנציץ המבריקים באור השמש המוחזר מהם.

בעבר היה מקובל להשתמש בלוחות צפחה (אשר היו עשויים למעשה מלווחה, סוג ייחודי של צפחה אשר גבישיה מיקרוסקופיים ולכן היא חלקה ומתאימה לכתיבה) במקום נייר, או במקום לוחות כיתתיים. בבית הספר כל ישראל חברים היו לוחות אלו בשימוש בכיתות הנמוכות עד לתחילתה של המאה העשרים.

בשפך נחל שלמה ניצבת עד היום ביקתתו של גיאולוג אנגלי תמהוני בשם וויליאמס שגר באיזור בתקופת מלחמת העולם השנייה וחצב בהר הכהה שממולו של הר צפחות ובהר צפחות עצמו פצלת. את מכרות הפצלת של ויליאמס הוא פיתח באמצעות בדווים מקומיים ופועלים מעקבה. במלחמת השחרור הוא ברח מהמקום והתיר מאחוריו את מערכת השבילים המסועפת הקיימת בהר ופתחי כרייה.
__
תחילת המסלול להר צפחות הינה במגרש החנייה של מלון קלאב אין. מלונות באילת ידועים במגוון סוגי הנופש אותם הם מציעים למבקריהם, וייחודו של מלון זה הוא במרחבים הירוקים (30 דונם) והחדרים השוכנים במבנים דו קומתיים.

ממגרש החנייה של המלון בקצה רחוב האיזמרגד, נתחיל בעלייה מתונה להר צפחות המתפתל מהפינה הדרום מערבית של מגרש החניה בשביל מסומן בכחול. השביל מתחיל לכיוון צפון מערב ולאחר מכן עושה פנייה וממשיך לכיוון דרום מערב. לאחר צעידה של כשני קילומטרים נגיע לפסגת הר צפחות ונזכה בתצפית מרהיבה לכל ארבעת כיווני השמיים – מפרץ אילת, עקבה הירדנית ובגבול האופק נוכל לראות עד מצריים וערב הסעודית. השעות הטובות ביותר לתצפית הן בשעות אחר הצהריים, כאשר השמש תגיע מאחורינו ולא תציק בעיניים.