ליפתא: מעיין, ניקבה ושרידי כפר ציורי בכניסה לירושלים

רקע והיסטוריה: ממי נפתוח המקראית לכפר ליפתא

הכפר ליפתא מזוהה עם מי-נפתוח המקראית, המוזכרת בספר יהושע (פרק טו) כעיר בגבול הצפוני של נחלת שבט יהודה: "ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם, ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני כי הינם ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה ותאר הגבול מרא ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון . . ." 

לפני כשבע מאות שנה נזכר הכפר ליפתא כישוב שיושב על שטחה של מי-נפתוח, בתקופה הצלבנית היה זה כפר בשם קלפסטה.

לפני כשמונים שנה החלו להתיישב במקום יהודים, מה שגרם לעימותים קשים עם המוסלמים שהחלו לפגוע בהם.

היהודים התיישבו בעיקר באיזור המעיין, על משקוף אחד הבתים ניתן לראות מגן דוד.

ליפתא היה חוליה ברצף כפרים ערביים שסגרו על ירושלים ממערב, שייח-באדר, דיר יאסין, ליפתא ורומימה. אך הוא נקבע כחלק מהשטח הבינלאומי של ירושלים.

מעט לפני קום המדינה ננטש הכפר, לאחר ארגוני המחתרות השיבו מלחמה שערה לתושביו שפגעו בשיירות העולות לירושלים. בהמשך נעשה נסיון ליישב במקום אוכלוסייה יהודית אולם נסיון זה לא צלח, היות והמקום היה ממש על קו הגבול ומול בתי הכפרים העויינים בית איכסה ושכניו.

במשך השנים התיישבו גורמים שונים בבתים הנטושים, חלקם תמהוניים, חלקם גופים שעסקו בשיקום נוער, כיום מתגוררות משפחות במקצת מבתיו, השאר עומדים שוממים אך במצב כללי טוב.

הכפר נטוש והשתמר בצורה יוצאת דופן בזכות הכרזתו כשמורת טבע. למידע נוסף על סטטוס השמורה והנחיות מעודכנות, ניתן להתעדכן בעמוד שמורת ליפתא באתר רשות הטבע והגנים