מקור השם של המקום הינו בספר תהילים (פרק סג): "… באשמורות אהגה בך".

המקום נרכש ע"י החברה להכשרת היישוב בסוף שנות ה 30 של המאה הקודמת [תרצ"ז-תרצ"ט] מתוך כוונה להקים במקום יישוב שיבסס את האחיזה היהודית בצידה המזרחית של ימת החולה.

לאחר הרכישה נמסר המקום לקיבוץ חולתה שחבריו הקימו במקום מגדל שמירה וחומה כדי ליצור עובדות בשטח, ורעו באיזור את הבקר שלהם.  כמו כן הם הקימו מזח סירות שיאפשר תנועה רציפה ליישוב הקבע שלהם מעברה השני של הימה. בנוסף המקום שימש, עקב מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר לעולים מסוריה בדרכם לקיבוף חולתה ומשם לפנים הארץ.

לאחר שחברי חולתא החליטו שמבני הקבע שלהם יוקמו בצידו המערבי של אגם החולה ולא בצידו המזרחי, נמסר המקום בשנת תש'ו (1946) לחברי גרעין "אייל" שעלו לקרקע שנה לאחר מכן, ועסקו בדייג וחקלאות ובבניית ביצורים. עם פרוץ מלחמת העצמאות החלו הסורים להפגיז את הקיבוץ ובחודש סיון החלו בתקיפה מרוכזת שלו שנמשכה כשבוע ונהרגו בה שלושה מהלוחמים, ובסופה נשרפו מבני היישוב כתוצאה מפגיעת פגז בחבית דלק שהתלקחה והנקודה ננטשה. גרעין קיבוץ אייל הקים לבסוף את קיבוץ אייל שבין קלקיליה לכפר סבא.

בסוף מלחמת העצמאות היה השטח מובלעת בשטח הסורי והוכרז כשטח מפורז ולא ניתן היה להקים במקום יישוב.

בין השנים תש"י-תשי"ח (1950-1958) היו שני נסיונות נוספים ליישב את המקום אך הם לא צלחו, בשנת תש"ך (1960) ננטש המקום.