מראשה ובית גוברין אלו בעצם שתי ערים שונות.

מראשה היא עיר כנענית-ישראלית-יוונית, בית גוברין היא עיר רומית שהחליפה את מראשה.

הן שוכנות זו לצד זו בקו התפר שבין שפלת יהודה להרי חברון, בסמוך לנחל גוברין. מיקום זה הוא נתיב הכרחי למבקש לעלות ממישור החוף הדרומי אל ההר, ומכאן חשיבותן האסטרטגית.

מסלע הגבעות הוא קירטון פריך שמעליו שכבת נארי קשה בעובי של למעלה ממטר. בעמקים ישנה אדמה מסוג רנדזינה, שמתאימה לחקלאות אך דורשת דישון והשבחה.

מראשה

מראשה מוזכרת בתנ"ך בארבעה הקשרים.

בספר יהושע (פרק טו) היא נמנית בין הערים הכנעניות שנפלו בנחלת שבט יהודה: "וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן". בעיר עצמה התגוררו בני משפחת כלב שאחד מבניו נקרא על שמה (דברי הימים א פרק ב): "ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון". וכן בהמשך (פרק ד פס' כ"א): "בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה".

כשעלה רחבעם בן שלמה מלך יהודה לשלטון, ביצר את ערי הממלכה (דברי הימים ב פרק יא פס' י-ט): "וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה. ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע. ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם. ואת גת ואת מרשה ואת זיף. ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה". ביצורים אלו שימשו אותו בעת מסע שישק מלך מצרים בארץ ישראל.

שתי דורות לאחריו, בא נכדו אסא מלך יהודה וביצר אותה פעם נוספת, (יתכן שביצוריה נהרסו במסע שישק מלך מצרים לארץ ישראל בימי רחבעם) ואז היא שימשה אותו כשערך מלחמה נגד זרח מלך הכושי (מצרים העליונה) בעמק הצופה אליה, וכך מסופר בדברי הימים (ב פרק י"ז פס' ז-י"ד): " ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל. ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה.  ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה. ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש. ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים. וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד.  ויכו את כל הערים סביבות גרר כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם. וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם". הגיא הצופה למראשה המוזכר בפסוק, הוא עמק נחלי גוברין ולכיש המשמש מעבר טבעי מהשפלה להרי חברון. שני מאורעות אלו מוזכרים רק בדברי הימים ולא בספר מלכים.

מיכה הנביא חי לקראת סוף ימי הבית הראשון והוא גר ב"מורשת גת" (מקובל לזהותה כתל גודד שנמצא ממזרח לנו על כביש 38) פותח את דבריו: "דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי", ובהמשך הפרק (פס' ח-י"ד) הוא מנבא על כל ערי האזור וביניהם מראשה: "על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה. כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם. בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי. עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו. כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם. רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל. לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל. עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל".

לאחר חורבן בית ראשון היגרו אליה עמים מדרום (אדומיים ומצרים), בימי בית שני היגרו עמים מהצפון (יוונים וצידונים), ובתקופה ההלניסטית היא הפכה לעיר יוונית (פוליס). זו התקופה בה נחצבו המערות מתחת לבתי העיר, והם שימשו הן כמחצבות והן כאזור התעשיה של העיר.

יוחנן הורקנוס החשמונאי הרחיב את גבולות הממלכה למזרח ולדרום וגייר את האדומים (מתקופה זו ואילך הופך המושג אדום בפי חז"ל מעשיו לרומי), העיר נדלדלה מיושביה, ונחרבה בשנת 40 לספירה בידי הצבא הפרתי.

בית גוברין

בית גוברין נכבשה ע"י אספסיאנוס קיסר בימי המרד הגדול (68 לספירה) ויהודים התגוררו בה עד למרד בר כוכבא (135 לספירה). בשנת 200 לספירה נתן אותה ספטימיוס סוורוס קיסר למשוחררי הצבא (הווטרנים) כמקובל בימים ההם, ושמה נקרא אליותרופוליס=עיר בני החורין. אז הגיע העיר לשיא פריחתה, שתי אמות הובילו אליה מים ממזרח, שרידיהן ניכרים עד ימינו. דרכים רבות נסללו אליה וממנה, אבני מיל נמצאו בסביבה, חלקם מרוכזים בק"מ 9 של כביש 38. כמיטב המסורת הרומית (לחם ועשועים) נבנה בעיר אמפיתיאטרון, והיא הפכה לעיר מעורבת.

בית גוברין מוזכרת בספרות חז"ל בכמה מקומות.

רבי יהודה הנשיא (עורך המשנה ובן הדור השני של התנאים, נולד בערך 135 לספירה) הורה להתייחס לתוצרתה החקלאית כאל תוצרת נכרים בדומה ליתר הערים המעורבות (תלמוד ירושלמי מסכת דמאי פרק ב הלכה א): "רבי התיר בית שאן, רבי התיר קיסרין, רבי התיר בית גוברין, רבי התיר כפר צמח".

ר' יהודה בן יעקב (תנא שזמנו אינו ידוע) העיד אף הוא על קיסריה שהיא טהורה מטומאת מת (משנה אוהלות פרק יח משנה ט): "העיד ר' יהודה בן יעקב מבית גובריא ויעקב בר' יצחק מבית גופנין, על קיסרי שהחזיקו בה מעולם, והתירוה שלא במניין".

אמורא שחי בבית גוברין הוא ר' יונתן, בן הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל (בערך 200 לספירה), משמו מובאים בתלמוד הירושלמי כמה מימרות.

הראשונה עוסקת בדיני כפרה. "ואין אפוד ותרפים מעיל (הושע פרק ג) ר' סימון בשם ר' יונתן דבית גוברין: שני דברים לא היתה בהן כפרה וקבעה להן התורה כפרה, ואלו הן: האומר לשון הרע וההורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה – זוגי המעיל (שמות פרק כח) "והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו" יבא קול ויכפר על קול. ההורג נפש לא היתה לו כפרה וקבעה לו התורה כפרה – מיתת כהן גדול (במדבר פרק לה) "וישב בה עד מות הכהן הגדול".

השניה עוסקת במאפייניהן של השפות (מסכת מגילה פרק א הלכה ט ומסכת סוטה פרק ז הלכה ב): "א"ר יונתן דבית גוברין: ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם, ואלו הן: לעז לזמר, רומי לקרב, סורסיי לאילייא, עברי לדיבור, ויש אומרים אף אשורי".

השלישית בפטור מחובת יבום לאלמנה שאחי בעלה המת נולד לאחר מותו של הבעל (מסכת יבמות פרק א הלכה א): "ר' אבון בר ביסנא בשם ר' יונתן דבית גוברין: ישבו – את שישיבתן בבית אחד, יצאו אחים מן האם שזה הולך לבית אביו וזה הולך לבית אביו. יחדיו – פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו".

הרומאים השתמשו בבתי העיר מראשה לבנית בתי העיר בית גוברין, וכך לא נותרו כמעט ממצאים על פני האדמה.

מתקופה זו נמצאו קברים יהודיים וכתובת של בית כנסת.

בתקופה הביזנטית היא הפכה למרכז נוצרי ונבנו בה כנסיות, בתקופה הערבית הפכו המערות למקור חומר גלם לבנית העיר רמלה., וכך כותב ההיסטוריון הערבי אל מוקדסי: "היא ארץ העושר והשפע, ויש בה הרבה מחצבות שיש". באומרו שיש הוא מתכוין לסלע הקירטון הרך הנוח מאוד לחציבה ומתקשה עם החשפו לגשמים ולשמש והופך לנארי (אש בערבית). אח"כ באו הצלבנים ובנו בה מבצר, ושוב היא הפכה לנוצרית, והעות'מנים באו והיא נהיתה כפר ערבי. הבריטים בנו ממערב לה מבנה משטרה שנתפס ע"י המצרים בחודש סיון תש"ח (יוני 1948) אך בכד תשרי תש"ט (27/10/48) שוחרר המקום ע"י צה"ל, ובקיץ אותה שנה הוקם במקום קיבוץ.