אגם החולה, הוא חלק ממערכת השבר הסורי אפריקני, בקטע הצפוני שלו, בין רמת הגולן להרי נפתלי, ועל הירדן בזרימתו בין מוצאו לים הכנרת. האגם נוצר בשל היות פקק הבזלת החוסם את זרימת המים וניקוז חלק זה של הבקעה.

בגמרא (בבלי מסכת בבא בתרא דף עד) מכונה אגם זה "ים סיבכי": "ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא, ומתגלגל ויורד לים הגדול, ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן… א"ר יוחנן: מאי דכתיב (תהלים פרק כד) "כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה", אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל, ואלו הן: שבעה ימים, ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא וים הגדול".

יוסף בן מתתיהו מכנה אותו בשם יאור סמך, וקטע הירדן היוצא ממנו בשם הירדן הקטן, כנראה להבדיל בינו לבין הירדן הגדול שהוא הקטע היוצא מן הכנרת וזורם לים המלח.

אגם זה היה חלק ממערכת שלמה של מים וביצות, והוא התאפיין בעושר צמחיה ובעלי חיים, אך גם בחיידקים הנושאים מחלות רבות.

בימי ראשית המדינה סברו כי ניתן לנצל את שטחו לחלקלאות, ולכן הוחלט לייבשו ע"י ניקוז המים אל הכינרת.

בין השנים תשי"א-תשי"ח התקיים הפרויקט העצום לניקוז מימי החולה. נכרו תעלות רבות ולבסוף הוסר הפקק והמים זרמו בגאון אל הירדן.

מבצע זה שזכה להד ציבורי ולהתנגדות רחבה, הותיר אחריו קטע קטן שנקרא "שמורת החולה" ובו המשיכו המים להיאסף כבתחילה, אולם מסתבר שלא היה די בכך, שהרי מינים רבים נעלמו וכחדו בגלל העלמות רוב שטח האגם.

לא זו בלבד, אלא שלימים התברר שהקרקע אינה מתאימה לחלקאות. היא שוקעת, היא נשרפת בקלות ובוערת בתחתיתה, והכי גרוע, בהיותה אגם היא שימשה כמסננת להשקעת חומרים  שונים המצויים במים ומניעת הגעתם לכנרת. כל אלו נעלמו ואינם.

לפני כעשרים שנה הוחלט לשוב ולהציף קטעים מהאגם המקורי. בשלב זה הוצפו כ 1,000 דונם לעומק של כמה עשרות סנטימטרים, ומתבצעת השקיית והרטבת שטחים נוספים.

סביב שטח ההצפה הוקם אתר "אגמון החולה". הושבו מיני בע"ח, ניטעו עצים ושיחים, והעופות הנודדים שבו לקנן. חלקם, כמו העגורים, אך החליטו להישאר בו בחורף ולא לנדוד דרומה לסודאן.

בסיורנו נעמוד על המשגה של התערבות האדם באופן בוטה בטבע הבריאה שעיצב הבורא בחכמתו, על הנסיונות לתקן את המעוות, ונצפה במגוון עצום על בעלי כנף וצמחים. חלק מבעלי הכנף נמצא במקום בכל ימות השנה וניזון מפרויקט מיוחד של פיזור גרגרי תירס, שנועד למנוע את חיסול השדות שבסביבה על ידם.

כמו כן ננסה לזהות ולהבחין בין סוגי הציפורים, נעמוד על התרבות הנברנים המזיקים לחקלאות והדברתם באמצעים ביולוגים, כמו קינון תנשמות. על חיי הנוטריות שהובאו ארצה מדרום אמריקה כדי לשמש לתעשיית הפרוות והושלכו לטבע משהתברר שהפרווה הגדלה כאן אינה איכותית, ומאז הם מתרבים ללא הרף, בגלל שאין להם כאן אוייב טבעי. ונהנה משיטוט בטבע.