הגן הלאומי אשקלון הוקם כדי לשמר את שרידי ההתיישבות שנמצאו במקום, נחל מימי המקרא ועד המאה האחרונה. במסלולי הטיול השונים שבגן הלאומי אשקלון נעבור בין תצפיות נוף וממצאים היסטוריים מעניינים.

אשקלון הקדומה היתה עיר מרכזית שישבה על צומת דרכים – צפון – מצרים ולירושלים. העיר היתה עיר מסחר חשובה וכנראה ששמה נגזר ממטבע השקל.  העיר גם ידועה כאחת מהערים בהן ישבו סרני פלישתים [השאר היו אשדוד, עקרון, גת, עזה] ובהקשר זה היא גם מוזכרת בתנ"ך בספר שופטים פרק י"ד פס' י"ט – בסיפורו של שמשון הגיבור – לאחר שהפלישתים הצליחו להוציא מאשתו את פתרון חידתו הוא הלך לאשקלון, הרג 30 פלישתים ונתן את חליפותיהם לפותרי החידה: "ותצלח עלי רוח ד וירד אשקלון, ויך מהם שלושים איש וייקח את חליצותם וייתן את החליפות למגידי החידה, ויחר אפו ויעל בית אביהו"

גם בספר שמואל ב, פרק א' פס' כ' מוזכרת אשקלון בהקשר של פלישתים: "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים"

לאורך ההיסטוריה, בשל מיקומה האסטרטגי החליפה העיר אשקלון "ידיים ושימשה יעד לכיבוש מתמיד – ניתן לקרוא בפירוט בחוברת האתר על ההיסטוריה של אשקלון.

_

קצת אחרי שניכנס לגן הלאומי אשקלון נראה פניה ימינה לכיוון השער הכנעני. אנו ניסע עם שביל העפר עד החניה הסמוכה לשער ונצעד במסלול שמקיף אותו, שעובר דרך הפסיפס ובתוך השער ולאחר מכן עולה לתצפית על החוף – ממנה ניתן לתצפת גם צפונה לאשדוד וגם לתחנת הכח הסמוכה. מכאן ניתן לצעוד על קו החוף בשביל עד לחוף הרחצה. ההשערה היא שגובהו של השער כגובה גמל עם רוכבו. מחוץ לשער ניתן להבחין בכבש העולה אליו ובחלקלקה שסייעה בהגנה. חלקו השמאלי של השער הינו מקורי והימני משוחזר – ניתן לראות היטב שבמקורי העשוי לבני בוץ הצרעות אינן מקננות ובמשוחזר הן כן בונות קינים.