בלב הנוף השקט של היום, ניצבת גבעה קטנה ועוצמתית – גבעה 113, הידועה גם כ"גבעת ארנון". בשנת 1948, כשמלחמת העצמאות בערה, הייתה הגבעה הזו חומת בטון מצרית, חוליה קריטית במצור על הנגב. מעליה, תצפית רחבה, ומתחתיה, דרכים חסומות.

במסגרת מבצע "יואב" הגורלי, הוטל על גדוד 51 של גבעתי לפרוץ את המצור הזה. המשימה הייתה כמעט בלתי אפשרית, עד שסייר הגדוד, יעקב ארנון ז"ל, חשף סוד עתיק: שביל עזים נשכח. נתיב בלתי צפוי, שאיפשר ללוחמים להפתיע את האויב.

ב-17 באוקטובר 1948, תחת אש כבדה, הוביל ארנון את הכוח בשביל הנסתר. הקרב על הגבעה היה עקוב מדם, לחימה פנים אל פנים, אגרוף באגרוף. ארנון נפל בקרב, אך רוח הלחימה לא נשברה. גבורת הלוחמים שברה את ההגנה המצרית, וגבעה 113 נכבשה.

הניצחון הזה, שעלותו הייתה דמים רבים, פתח את הדרך לנגב הנצור והפך לסמל לגבורה ולתעוזה במלחמה על קיומנו. כיום, אתר ההנצחה על גבעת ארנון עומד כאנדרטה חיה, לוחש את סיפורם של אלה שהלכו בנתיב הנסתר והפכו את הבלתי אפשרי למציאות..

כיום  הגבעה נקראת "גבעת ארנון" על שמו של הסייר שהוביל את הכוח, ועל פסגתה של הגבעה מוצבים שלטי הנצחה לנופלים ותיאורו של הקרב.